ראשית אני מתנצלת מראש

המחשב שלי שבק חיים ביום שלישי לכן לא יצא לי לבקר

...באתי לגיסתי לספר לכם משהו.

מהצגה "יתוש בראש" -  נהנתי מאוד, ההצגה מושקעת מבחינת תפאורה, משעשעת מאוד, שחקנים טובים

צחקנו ומאוד נהננו,(אני אמא וכל הקהל כמובן) ואין ספק שהצחוק מוסיף לבריאות.

 ( קישור על תוכן ההצגה)

אבל מה שרציתי לספר לכם זה משהו אחר....

למחרת התקשרה אליי חברה והודיעה לי שחברה משותפת (זו שחגגנו לה ימולדת לא מזמן) 

שברה רגל והיא בבי"ח, התקשרתי לברר לשלומה והיא ספרה לי את המקרה.

לפני כחודשיים בערך היא התחילה לעבוד במקום חדש באיזור תעסוקה ותיק שהוא גם איזור מגורים.

בבוקר היא יצאה לרגע מהעבודה בכדיי לקנות שתייה לקראת ישיבה, לבחור שהיא ידעה שהוא שותה רק דיאט.

היא ירדה רק לרגע וכארבע מטר מהמשרד, היא מעדה ונפלה על הברך. הברך התרסקה לה,

מהכאב היא צעקה ובכתה וביקשה עזרה מאנשים שהיו ברחוב, ומשומה אנשים התעלמו ממנה,

או חששו להתקרב, היא נסתה לעמוד (וזו כנראה הייתה טעות) כי גם הגידים המחברים נקראו.

היא גררה עצמה חזרה למשרד, ושם כבר קראו לאמבולנס והיא פונתה לבי"ח. הברך הובחנה כמרוסקת עם חור בפיקה, וגידים קרועים והיא צריכה לעבור ניתוח, ביום הראשון היא חיכתה עד שתיים בלילה, בסוף הודיעו לה שהניתוח ידחה, היום גם היה לה חום כנראה מזיהום, והיא עדיין ממתינה לניתוח.

כשסיפרה לי על האדישות של העוברים והשבים הייתי המומה, לא האמנתי למשמע אזניי, ממש נתקע לי חץ בלב

באמת אנשים חוששים לעזור למי שמבקש? מה קורה לאנשים? רק דמיינתי את חוסר האונים שהיא הייתה בו ובכיתי.

כל חברייה לעבודה באו לבקר ודרשו לשלומה, ואמרו לה שאין לה מה לדאוג, (היא חוששת לאבד את מקום העבודה).

אבל היא צריכה קודם להשתקם...אני מאחלת לה מכאן.

שהניתוח יעבור בהצלחה רפואה שלמה וחלמה מהירה.

ולכם שבת טובה

עריכה מחודשת

נתתי את המחשב לתיקון

ומקווה שהמחשב יתוקן במהרה 

ואשוב בקרוב.

חברתי עברה את הניתוח ברגל ומקווה שהשיקום

יהיה לה קל אני וחברותיי נהיה שם לתמוך בה.

DAF