פוסט האושפיזין שלי

בעקבות הפרויקט של ח.ש.ת. חשבתי לתומי מי הייתי רוצה שיהיו איתי בסוכה הדמיונית לגמרי שלי....

ואני חושבת בעיקר על אנשים יקרים שהיו ואינם עוד ואני מתגעגעת לשבת עימם ולשוחח כמו פעם.

א.      חמי יעקב זכרונו לברכה שהיה שב מהים ומביא עימו מטעמים היינו מסיבים לשולחן

     צוחקים משוחחים כמו פעם.

ב.       סבו של בעלי  זכרונו לברכה שהיה מכין סוכה קטנה ליד ביתו ובערב חג היינו האושפיזין בסוכתו הקטנה יושבים ושרים לצלילי המנדולינה של סבא אברהם שהיה מברך את אורחיו במילות חיבה גרוניות של ח'מד...וח'מדה.

ג.         לסבי היקר מרדכי זכרונו לברכה שהייתי גומעת את סיפוריו המרתקים היה איש חם לב ויקר אני מתגעגעת

       אליו מאוד.

ד.       לצידו של סבי הייתי רוצה לארח את סבתי היקרה בעלת עניי התכלת הרכות שהייתה אישה חמה ומחבקת ואני יודעת שגם אמי מתגעגעת אליה מאוד.

ה.      את דודו של בעלי ראובן ז"ל שהיה איש מקסים וחייכן וטוב ליבו היה קורן בחיוכו אילו יכולתי הייתי רוצה לשמוע שוב את צחוקו.

ואילו יקריי שיבדלו לחיים ארוכים שהייתי בשמחה מארחת אותם אילו היו כאן...

ו.        בן דודי היקר שעושה את החג באנגליה הייתי שמחה לשבת עימו והמשפחה ולשוחח

ז.        וכמובן עם בני דודיו של בעלי העושים את החג בביתם שבאוסטרליה הרחוקה אך כשהם באים הם מביאים חיוך על פניהם שלי ושל יקרי המתגעגעים.

זו אמנם סוכה דמיונית, אך כל סובבי ומשפחתי היקרה כאשר אנו מסובין בחג

אני מביטה בפניהם ולצידם אני רואה את רוחם הטובה של אילו שאינם.