23.10.07
גם היום כשאני עומדת מולך,
נזכרת בימים בהם הכרנו לראשונה.
על חוף הים נתמלא ליבנו אהבה,
נשיקה ראשונה אל מול השקיעה.
עד היום אני נזכרת בה
כשאני צועדת על החול החם,
לא אשכח אך ליבי בחוזקה הלם.
כמה ברת-מזל אני, שהכרתי אותך... אני מאושרת
ואיתך אני תמיד מרגישה נאהבת
אני אוהבת את החיוך שלך, את צחוקך המדבק
ובכל ערב שמחה לשוב ולהיות בזרועותיך
לחוש את אהבתך ופינוקך המחבק.
כבר שבע עשרה שנה אנחנו קשורים יחד בברית הנישואין,
יחד בימים טובים...לפעמים קצת פחות.
ומאחלת לנו שנמשיך להיות כך
בעוד ים של שנים מאושרות
שלך בהמון אהבה...
האישה שאיתך....
דפי
אמרתי כבר שהחגים אולי נגמרו...אבל דווקא בתקופה זו יש לי כמה חגיגות אישיות.
שבוע 17 ...השבוע הורדתי 400 גרם
המדריכה סיפרה שבוע סיפור יפה מקווה שאני מביאה אותו לכאן בניסוח הנכון.
אולי בקצרה אבל עם מסר כפי שאני הבנתי אותו.
אדם מהלך על חוף הים ולצידו אלוהים
הוא מביט בעקבות שהוא השאיר על החול
ומזהה בהן את כל השנים והמאורעות במהלך חייו
הוא מביט לאחור ומזהה שבימים נוחים וטובים ישנן שתי זוגות של עקבות על החול.
שלו ושל אלוהים לצידו. ובימים קשים בהם הרגיש שאינו יכול עוד והוא לבד,
הוא רואה רק זוג עקבות אחד.
שאל האדם את אלוהיו, "מדוע בימים רגילים היית לצידי
ודווקא בימים הקשים אני רואה רק זוג עקבות אחד?"
ענה לו אלוהים "לא את עקבות רגליך אתה רואה, אלא את עקבות רגליי,
כי בימים הקשים אני נשאתי אותך בזרועותיי."
המוסר השכל שאני לקחתי עימי זה גם עם קשה לנו ואנו חשים לבד
צריך לשים לב יש הרבה אנשים טובים שאלוהים שם אותם לצידנו
והם אוהבים ותומכים וצריך להשים לב אליהם ולדעת שבעצם אתה לא לבד!
בסופשבוע זה ביקרנו בגנים הבהאיים אחד מפלאי תבל הנמצא כאן בחיפה
ואני מקדישה לו לפחות שלושה פוסטים הינכם מוזמנים לבקר
הגנים הבהאיים חלק א' (שד' בן גוריון)
הגנים הבהאיים חלק ב' (שד' הציונות)
הגנים הבהאיים חלק ג' (רח' יפה נוף)
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
