זה היה שבוע לא קל עבורי...לפעמים אני חושבת שאני לוקחת ללב יותר מדיי

אבל כזו אני, אופי שכזה, קצת דפוק, אני מתהפכת, מסתובבת, לא נרגעת,

מסתובבת עם עצם בגרון.

אבל למזלי סובבים אותי אהוביי, בעלי ויילדי,  גיסתי החביבה פינקה אותי באירוח

חם ונעים, הזמינה אותי לארוחה, ואח"כ ישבנו ופטפטנו, הרגשתי טוב אצלה ונינוחה,

נרגעתי מעט מהחיבוק החם הזה של משפחה, אני לא צריכה הרבה, חיבוק ומילה טובה

ואני מודה שיש לי כזו משפחה טובה שנמצאת לצידי ברגעים שכאילו בהם אני מאבדת

מעט שיווי משקל, והם לצידי נותנים לי את התמיכה החמה הזו ...

אני שמחה שגם נכנסתי לקבוצת תמיכה, וגם זאת בזכות חברה שהמליצה,

קבוצת התמיכה מורכבת מאנשים עם בעיה זהה, כולם רוצים לרזות

לכולם יש מטרה, אין כאן תחרות, אבל יש כאן מטרה, אז מדברים

משתפים, מתייעצים, תומכים!

ביום ראשון אחרי שאני נשקלת אני הולכת לאמא לארוחת ערב דיאטטית שהיא מכינה לי

ואיך שאני נכנסת, אמא שואלת, נו דאפי מה עשית השבוע?...

השבוע אמא... (שבוע 22) הורדתי  קילו וחצי

חלפה לה חצי שנה מאז נכנסתי לקבוצת התמיכה

הורדתי 15 קילו ו600 גר'...

ראיתי התכנית של אהרוני והוא אמר :"אם הייתי צריך לוותר על אוכל שאני אוהב לא הייתי עושה דיאטה..."

זו לא הדיאטה, זה שינוי באורח החיים! זה לאכול נכון, במינון הנכון, ולשלב עם מעט פעילות גופנית.

אני מתכוונת להמשיך...עוד לא ממש הגעתי ליעד...

אגב שיהיה ברור, אני אוכלת את כל הדברים שאני אוהבת.

(בעיקר ירדתי משטויות!)