בשבוע שעבר (חנוכה) לקחתי כמה ימי חופש כדיי לנוח וכן לבלות קצת עם הבן הצעיר

היה נחמד ביליתי איתו, ביליתי עם אמא, יצאתי עם חברה לבית קפה,

ודווקא ביום שרצינו אני ובעלי להיות ביום חופש יחד, ביקשו שאבוא לעבודה.

בערב שישי אירחנו את כל המשפחה, עשינו מסיבת יומולדת מאוחרת לילדים,

בעלי הכין מטעמים...אני כמובן  אחראית על הקישוטים...היה טעים נעים ובכלל מקסים

בשבת ללי שלי כבר חש לא טוב, הגרון כואב והאף סתום, הראש כואב...הצטנן המסכן.

היום הוא הצטייד אצל הרופאה בשלל תרופות ואנטיביוטיקה,

ובכל זאת מחר הוא מתייצב לעבודה.

לפעמים אני תוהה...למה כל כך אכפת לנו...הוא חולה, אני הייתי בחופש

ובכל זאת....האחריות הזו לא מרפה, לא נעים לנו לומר לא.