כשהייתי חיילת שירתתי כשרטתת בגבול לבנון

הרבה לוחמים היו "עושים קו" אצלנו, פעם בנסיעה לבסיס  באטובוס פגשתי את ישראל.

ישראל היה בן מחזור שלי, לא היינו באותו הח'ברה אבל הכרנו הוא היה חבר של חברה.

ישראל היה בצנחנים "והם עשו קו" (שמרו בגבול), יום ראשון פגשתי אותו באטובוס...יום שישי

הוא כבר לא חזר הבייתה ... תאונה...חבר פלט כדור מהמא"ג הישר לעבר ישראל והוא נהרג במקום!

יום אחד בתקופת השירות הצבאי, נשמעה צפירה בבסיס כולם רצו למשרד שלי שהיה בעצם בקרבת המקלט

הסתבר שהיה מטען צד במעבר הגבול והרבה חיילים נפגעו.... לא רצתי לשם, לא ראיתי,  אבל אני יודעת

 רבים לא שבו הבייתה.

משפחות יצאו לסעוד בשבת במסעדה, נכנס מחבל ופוצץ עצמו,  אם וילדייה נהרגו....האב נפצע

עכשיו הוא ישוב הבייתה לבד, לבית ריק....(דוגמה)

אב (שאני מכירה)  איבד את בנו,  הוא היה חייל בחופשה אשר רכב על אופנוע בכביש הערבה נפל ונהרג.

כל שנה הוא מנציח את בנו...ראשית כחייל (לוחם)....הוא היה ביחידה לוחמת אך נהרג בכביש.

12 חיילים מילואימניקים נהרגים מפגיעה ישירה של קטיושה ליד קיבוץ גלעדי .

8 עובדים במוסך רכבת בחיפה נהרגים מפגיעה ישירה של קטיושה

אישה נהרגה מפגיעה ישירה של קסאם סמוך לביתו של עמיר פרץ. (דוגמה למה שקורה בשדרות כמעט יומיום)

אילו לא סיפורם של גיבורים שנהרגו בעת מבצע צבאי נועז במערכות ישראל,

אילו סיפורם של אנשים שמסתכנים וגרים כאן במדינת ישראל,

חיים את המלחמה היומיומית, מלחמת השרדות על קיומה של מדינה.

מטיילים ברחובותייה, (ויכול להיות מאוד שלצד מחבלים),

 לובשים מדים, או לא,  אך חיים בארץ מוקפת אויבים אשר מכניסים את העורף לחזית המערכה.

 זה לא משנה כלל אם את/ה חייל או אזרח מן השורה.

כל אזרח כאן הוא בעצם "חייל" בשירות המדינה.  (גם זה שהסתכן בכבישייה).

אני מצדיעה לאילו שחרפו נפשם על אדמתה של מדינת ישראל בגבורה

מרכינה ראש וזוכרת גם את אילו שנהרגו בפעולות האיבה

כמו כן גם אילו שנהרגו פשוט כי הם כאן, מנסים לחיות חיים שלווים, במדינה השוחרת לשלום, בסביבה של שונאים.

מחר ערב יום העצמאות ה-60 למדינה...

בל נשכח, יום עצמאות לעם היהודי כעם....

בל נשכח  יום עצמאות אישי לאדם להיות חופשי בארצו!

לזכור לשמור ולכבד את האדמה הקדושה הזו!

מהו ישראלי?...

השיר הזה מייצג בעייני סוג של ישראליות משהו....

"שום דבר לא יפגע בי"

נכתב ע"י סרן ארז שטרק ז"ל שנהרג באסון המסוקים.

"שום דבר לא יפגע בי/ שום דבר/ לא אישה לא כדור מחבלים/

שום דבר לא יפגע בי/ כי ככה נשבעתי/ לאחותי, לאחי, להורים./

ובכיתי בלילות/ ודאגתי בימים/ כי פחדתי שמשהו יפגע בהורים/

וקולו של אבי מהדהד לי בראש/ כבר שנים כשאמר/

אם יקרה לך משהו/  אין לי טעם לחיים, אין לי טעם למחר./

אם אתם עומדים כאן/ היום מעליי, כנראה שלא עמדתי/ בהבטחתי, מצטער, בחיי"