למי שכמותי (כזו שסבלה מהפרעת אכילה) קשה להודות, אבל היום כשאני מביטה לאחור
אני מבינה, זו בהחלט מהפרעת אכילה, האכילה היא מעין פיצוי על יום קשה בעבודה
על תסכול מעייפות, על חוסר שביעות רצון העצמי, כל זה הייתי מטביעה במשהו מתוק וטעים או סתם חטיף מיותר!
ואחר כך נכנסת לתסכול נוסף של למה אכלתי..., ועכשיו זה יכביד לי על הקיבה והנשמה!
ולמי שכמותי יש שד רע וקטן מבפנים, כזה שלוחש באוזן השמאלית על אוכל כעל פיצוי.
למדתי במשך השנה הזו להתמודד איתו, לסלק אותו
ובאזני הימנית ישנו מלאך קטן הלוחש לי לצאת להליכה, ואז אני הולכת לכיוון הים, שומעת מוסיקה בדרך
או משוחחת עם חברה. ואז השד הרע נעלם.
בשבוע שעבר הוא חזר....השד התאב והרעב הזה, בלילה הוא מתגנב למקרר ולוקח קצת מהגלידה האסורה,
וכשבא לו על חמאה אז הוא לוחש שקצת לא יזיק, ואיזה טעימה הפיצה קחי עוד חתיכה,
ופירות הקיץ המתוקים ... עוד פרי אחד לא נורא, הוא מלקק שוקולד מהקופסא, ולוקח ביס מקרואסון....
והוא עושה לי ייסוריי מצפון... ואז כשמגיע יום שני ואני הולכת לשקילה, אני צריכה לחפש תירוצים למה לא ירדתי...
ואין.... זו אני האשמה!
כנראה שיש מלאך קטן ששומר עליי כי זה בסדר אני עדיין בתחום ה-כמעט 20 קילו הורדתי עוד מאתיים גרם אך אני צריכה עוד 900 גר' ...
זה כמו החלום הזה שיורדים ויורדים במדרגות ולא לא מגיעים אף פעם לדלת הכניסה ...ככה ... אנלא מגיעה ל- 20-
ולא רק זה, אני רוצה לחצות אותו, ולרדת עוד 10 קילו!
לא מתכוונת לתת לשד הזה לנצח!
ראיתי אצל ביילע ומצא חן אז...
בלי התיק שלי אנלא זזה... אבל כשאני יוצאת אני אוהבת לבחור את התיק...
יש לי כמה ואני אוהבת לגוון גם בתיקים (ובצבעים)!
.
לגבי תחולתו אז חמשת הפריטים שבלעדייהם אנלא זזה...
1. ארנק ותחולתו (כרטיס הפלא, כסף קטן, ותעודות),
2. הנייד שלי (וכל הקשר עם עולמי בתוכו) ,
3. איפור בסיסי (מראה קטנה אודם ועיפרון עיניים),
4. עזרה שנייה (כאילו שאתחיל לתפור מתישהו)
5. ועזרה שלישית (תחבושת, טמפון, טישו, מטליות לחות)
למישהו יש עט?
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
