כך יוצא שאני נמצאת כאן פחות, אפילו לטיולים בשבת לא ממש יוצאים בעיקר בגלל החום הזה!
אז....אולי זה הקיץ החם, ואולי זה הקור של המזגן בעבודה (תאמינו לי קר)
אולי זה הלחץ המטורף בעבודה, (לחץ של לפני חגים).
ואולי אילו החדשות המדכאות לאחרונה (רציחות של ילדים קטנים , אונס של נערה ע"י ילדים
תאונות ומוות בדרכים) ובכלל....
אנשים שאני מכירה וקרובים פתאום נמצאים בסוג של מצוקה
בעקבות מצב או מחלה.... לא יכולה להצביע בדיוק, משתדלת לתמוך
ומנסה לשמור על סוג של אופטימיות שהדבקתי כאן לאופי שלי
אבל נצבט לי בלב והכאב מוחק בקלות חיוך טיפשי מתכנית טלויזיה או מסרט.
אולי כדאי בכלל להכנס לבית של "האח הגדול" ולהתנתק....ואולי בעצם לא!
אולי כדאי להרגיש טוב "בערום מלא" ואולי בעצם לא כלכך....
"לרוץ למליון"? לברוח לאי של "השרדות"? ....
"מפרץ האהבה"
...במילא לא בשבילי כבר (לי יש!
)
ואולי כדאי לעזוב את כל ה"ראלטי" הזה ובעצם להתחבר לקרקע ולמציאות
כי ממילא זהו סוג של "מירוץ" או "השרדות" אבל בחיים האמיתיים והאישיים שלך
ויש בזה הרבה יותר "ראלטי" ושווה יותר לשמור על שלווה של שיגרה "משעממת" אבל אמיתית
ומלאה בחיים הנכונים!
ובכל זאת בשביל הטעם הטוב...משהו קטן וטוב...שוב מתקרבת ל-20 קילו ....עוד 300 גר'....נראה קרוב מתמיד...אולי בשבוע הבא....
ואולי לא....לא תולה ציפיות....(עם ציפיות ממלאים כריות)
הייתי בסרט "מאמא מיה" עם אמא ...ממש סרט שמתאים ללכת עליו עם אמא...ובכלל...
מוכנה ללכת שוב....למוסיקה הנעימה של "אבבא" וגם נדבק לי החיוך הטיפשי מתחילת הסרט ועד סופו....
בסופהשבוע האחרון של החופש היינו בסרט תלת מיימד "מסע אל בטן האדמה" נחמד לראות כך סרט
שני ילדיי החלו את שנת הלימודים הצעיר החל ללכת לחטיבה, והוא נראה מאושר, בא עם חוויות חיוביות. מאחלת לו המון הצלחה
בפסיעותיו הראשונים בבי"ס של בוגרים!
הבכור גם החל את שנת הלימודים ה-11 שלו בבי"ס אחר... יש בי המון אמונה ביכולתיו להצליח
וגם הוא מודע ליכולתיו לכן מאחלת לו המון המון הצלחה בבגרויות הקרבות!
ובנימה אופטימית זו...אאחל.
שהחיים יתמלאו בחיוכים קטנים וטיפשיים
ובהרבה דברים קטנים וטובים!
DAF
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
