ראש השנה בפתח תחילתה של שנה חדשה

שנת תשס"ט, אחד מנהגים לקראת ראש השנה, הם בקשת סליחות מכל מי שיתכן ופגענו בו במהלך השנה החולפת. אנחנו רוצים בכל ליבנו

ולהתחיל את השנה עם "דף חלק" ומבלי שאף אחד ייטור לנו טינה ובדיוק כפי שאנו מצפים שיסלחו לנו בקלות,

כך גם מאתנו מצפים להיות נוחים ומהירים לסלוח.

אז...ראשית אני מבקשת סליחה אם פגעתי במשהו שלא במתכוון ובוודאי שגם סולחת...

יש הנוהגים לבקר בבית הקברות בבוקר שלפני ראש השנה, ולהתפלל בקברות הצדיקים.

מובן שאסור להתפלל אל הצדיקים, אלא רק אל הקדוש ברוך הוא, ולבקש שישמע לתפילותינו בזכותם.

אני חולמת אותם... חולמת על סבי וסבתי, חולמת על חמי ומתגעגעת, נזכרת בימים

שהם היו עימנו בחגים, את סבא וסבתא שמחים לקבל את אגרות השנה הטובה

שהייתי מכינה להם, וחמי וקולו המיוחד מאחל שנה טובה, וכשהיינו נוסעים

לקיבוץ ומקבלת חיבוק גדול מהדוד זכרונו לברכה.

אני מאמינה שהם סוג של מלאכים ששומרים עלינו,

ובכל זאת יש שאלות של למה?.

 למה אנחנו נאחזים באמונה?

אפילו שהגעגועים מותירים אותנו בשאלות , למה חמי ואחיו היו צריכים

לקבל את המחלה הארורה? למה לא נזהרים ואנשים מתים לחינם בכבישים?.

למה יש כל-כך הרבה סבל בעולם, רעב, שנאה ורוע? למה רוב המלחמות הם בגלל שנאת חינם

על רקע דתי ועדתי? למה האדם לא למד מהעבר וחוזר על טעויות גורליות לקיומנו?.

ראש השנה הוא חג משאלות הלב! חג שבו נייחל ובו נבקש, שתחל שנה וברכותיה.

שתהיה השנה הבאה עלינו לטובה, מתוקה כדבש.

שתבוא שנתנו שלום וימינו חיים! שישאו עצינו פריים ושדותינו ירוו מים.

שיהמה ביתנו אדם, ויהא צעדנו איתן.

וכן נוהגים לאחל זה לזה - "לשנה טובה תכתבו ותחתמו" (והכוונה לכתיבה ב"ספר החיים).

אעפ"י שלבי נצבט כשאני חושבת על למה?

אני עדיין נאחזת באמונה ומייחלת לשנת תשס"ט שתהה זו

שתהיה שנה סופר "טובה

שתהיה זו שנה של בריאות איתנה

שלוות נפש, אושר בלב ופרנסה טובה.

שמשאלות יתמלאו, חלומות יתגמשו והבריאות תישמר

שהשנה בכל יום מחדש נבחר בטוב ולמלא בו גם את המחר!

שנת שגשוג ושלום, שנה של מימוש השאיפות

שנה של אושר וברכה, שנה של שלום ואחווה,

שנה של הצלחה ושגשוג, שנה פורייה, מלאה באהבה, שנה ללא כל אכזבה

שנת ניסים ונפלאות, שנה של הפתעות שנה טובה עם טעם של עוד....

לכם לי ולכולם!

 DAF