החלטנו שאנחנו שבת בבית, שבת הולכים לסרט.

מכיוון ששבוע שעבר הייתה ארוחה אתמול ערב שבת הלכנו לסרט!

הסיפור המופלא של בנג'מין באטן  The Curious Case of Benjamin Button

סרטו החדש של הבמאי דייויד פינצ`ר   "הסיפור המופלא של בנג`מין באטן",

מבוסס של ספרו של סקוט פ. פיצ`גרלד משנות ה- 20 של המאה שעברה,

על אדם שנולד בגיל 80 וקצת, ומכאן והלאה "מזדקן" אחורה

.

"נולדתי בנסיבות יוצאות דופן" - כך מתחיל "הסיפור המופלא של בניג`מין באטן (בארד פיט)

תינוק חריג שנולד עם תכונות גופניות של אדם בגיל 80 ומשהו... ומכאן והלאה "מזדקן" אחורה.

כמו כולנו, הוא אינו מסוגל לעצור את הזמן. אך חריגותו אינה מונעת ממנו את סקרנותו

לחיים, למשחקים, להתאהבות, להתבגרות, והדרך הבלתי נמנעת של הילד המיוחד הזה

 לחזור אחורה מבחינה אנטומית לינקות.

הסיפור מתחיל בתוקפת ניו אורלינס של סוף מלחמת העולם הראשונה ב- 1918 ועד למאה ה- 21.

טריילר קצר:

סרט מעניין, סיפור מוזר, צילום מעולה

כשיצאנו מהאולם הקשבתי לאנשים שדברו על הסרט

יש שלא אהבו את הרעיון, ויש שצחקו

אני דווקא אהבתי הרי בסופו של דבר הוא חי חיים שלמים רק בסדר הפוך...

* תהליך האיפור

* טריילר עם תרגום

* כתבה טלויזיונית.

(ליד כל * יש קישור למרשם )

לפני שהכרתי את ללי בנערותי ארוחות ערב שבת היו משהו שלא ממש הכרתי

אמא תמיד הייתה מכינה משהו, אבל מכיוון שאסור הרבה מלח

ואסור יותר מידיי אז הארוחות היו צנועות. ולא חלילה שאני מתלוננת.

עדיין כשאני באה אל בית אמא, אני מתענגת על ה*חצילים הרומניים שהיא מכינה

וכשהיא מכינה *מרק בורשט (מסלק אדום)או *צ'ורבה אז חבל"ז בכלל יש הרבה מטעמים

שיאמרו לזכותה שאני אוהבת אותם על-אף שהיא מכינה אותם פחות מתובלים

מימה שמכינים בד"כ ודווקא בגלל זה הטעם עדין ומיוחד  (למי שרגיל לתיבלון

רב, זה נחשב לטפל) אבל לי זה טעים!!!

ברגע שנכנסתי לביתו של ללי ולארוחות השבת, השתנה משהו ביחסי אליהם.

אימו של ללי הייתה מכינה ארוחות שבת משהו!!!...ומטבחה עשיר בטעמים רבים:

גורמה צרפתי מעולה , פיצות שהאטלקים רק חולמים, אוכל סיני ואפילו גפילטע מעולה (בפסח)

וכמובן האוכל מבית אימא, המרוקאי, שהוא אוכל עשיר בטעמים... ואפשר לומר שאני 

"התמרקתי" בטעמי (מהמילה מרוקו) והתחלתי לאהוב יותר אוכל מתובל ופיקנטי.

כפי שכבר אמרתי ללי בשלן ממולח, אפשר לומר שירש זאת מאמא, אולי, או פשוט משום שהוא אוהב את המטבח.

תחילה בצעירותנו כשנישאנו דווקא דיי השתדלתי, ניהלתי מחברת, לקחתי מרשמים של מטעמים

מאימו ואחותו, ניסיתי, הנדסתי פרויקטים של בישולים שחבל"ז, אבל ללי היה בא הבייתה

והיה רואה שאני מהנדסת יותר מידיי ושבאמת חבל על הזמן... אז הוא מה שנקרא בעדינות העיף אותי מהמטבח!

 אני יכולה לגלות סוד... אני יותר אוהבת את מטעמיו מאשר את מטעמי אימו הוא פשוט שיבח את המטעמים!!!

הנה התפריט (לדוגמה) שהיה בארוחת ערב שבת

מנה ראשונה:

מנת דגים מבושלים, הדגים היו דניס ונסיכת הנילוס* ברוטב מרוקאי

מנה שנייה:

עוף בסילאן (*דבש תמרים)

בתוספת שעועית ירוקה מבושלת

וכמובן סלטים שהכין:

*סלט "מטבוחה"

* סלט חומוס גרגרים

*חצילים מטגנים עם רוטב

ועוד...

אני הייתי אחראית על קינוח פרווה,

אז קניתי שתי קופסאות של ליפתן פירות ואננס

נכון יצרתית....

הבטחתי ללאלי מתכון לא מסובך של העוף והסילאן

אז ראשית לגבי הסילאן – את ה *סילאן אנחנו אוהבים לקנות כשאנחנו מטיילים בקיבוץ חצר כנרת

צילמתי שם פעם (קישור) אחלה מוצרים יש להם! אני אוהבת לקנות שם ריבות וללי כמובן רטבים

(עשיתי להם פרסומת)

מתכון עוף בסילאן / ללי שלי

מצרכים

6 כרעיים של עוף

חצי כוס סילאן

מעט רוטב ברביקיו

5 שיני שום

מעט רוטב סויה

מלח, פלפל כמובן

אופן ההכנה

עושים מסאז' יפה לעוף עם הרוטב

ומשרים אותו בבלילה למשך לילה במקרר

לקראת הארוחה מניחים את הכרעיים בתבנית

לצד ירקות אדמה, תפו"א בצל וגזר למשל

עם הבלילה מעל...כמובן.

עוטפים בנייר כסף ואופים בחום של 200 מעלות

במשך שעה ורבע, מורדים את נייר הכסף

ומשאירים בתנור לעוד רבע שעה לשם השחמה .

העוף יוצא יאמי!!!!

אוי איך שכחתי לציין?  אני אוהבת לאכול!!!

מי שעדיין מעוניין להצטרף לפרוייקט... אני אוהב/ת ל...  בבקשה.

אשמח מאוד

DAF 

יום שישבת האהוב בשבוע הגיע...

גיסתי ובעלה (אחותו של בעלי) באים בערב לארוחת שבת

ללי כבר הכין הכל (ידוע שלא אני המבשלת בבית)

אבל אני עוזרת כשמבקשים בעקרון אני רואה בבישול פרוייקט

משהו שלא בא לי להתמודד איתו, מסוגלת כן, אבל ממש לא רוצה!

אפשר לומר שויתרתי על הרעיון לטובת אילו שאוהבים את המטבח.

ללי בעלי אוהב את המטבח, המטבח בא לו בקלות. הוא מה שאני קוראת

"מתקתק במטבח", אחותו גם בשלנית מעולה, אני אפילו לא יכולה לעמוד בתחרות

המטעמים שהם עושים זה משהו ברמה אחרת, לללי לא פעם אני אומרת שהיה

יכול בקלות לפתוח מסעדה, המטעמים שהוא ואחותו עושים  ברמה של מסעדה יוקרתית

כשהם מדברים ביניהם, זה מה כדאי לשים במנה הזו ומה להוסיף במנה אחרת

ואיך את עושה את זה ואיך אתה עושה את זה, והטעמממם ממש כשרון קולניירי!!!

אבל יש דברים אני טובה בהם ואוהבת לעשות...

אבל גיליתי שיש הרבה דברים שאהבתי לעשותם וויתרתי וכבר אני לא עושה!

אולי פשוט בגלל הגיל, הלחץ בעבודה, קוצר הזמן ומיני תירוצים אחרים.

לכן החלטתי לפתוח פרויקט קטן לחבריי בישרא והוא נקרא...

"אני אוהב/ת ל..."

ואם בא לכם להצטרף אז סבבה...(הוא הולך ככה...)

אני אוהבת לרקוד - מאוד אפילו בצעירותי הייתי בלהקת ג'ז

הייתה תקופה שהייתי הולכת לריקודי עם, ועם היה לי פרטנר מתאים (ללי לא ממש רוצה)

הייתי הולכת גם ללמוד ריקודים סלוניים, אני חושבת שאכשהו ותרתי על הריקודים וחבל...

אני חושבת לחזור ולרקוד!

אני אוהבת לצלם -  את זה אתם יודעים, והחלטתי להשקיע בזה קצת יותר קנינו מצלמה

טובה SLR עם עדשות, אני מצלמת בטיולים ובאירועים משפחתיים אפילו צילמתי מוצר

לשם פרסום בשביל גיסי, אבל עדיין חסר לי משהו, אני מרגישה צורך ללכת וללמוד את זה

בצורה מקצועית יותר, להכיר את האפשרויות יותר לעומק, מחפשת את הקורס המתאים

מבחינת השעות ...ואלך! (הבן הבכור רוצה שנלך יחד).

אני אוהבת לטייל - אנחנו יוצאים די הרבה לטייל, בעיקר בעונה הנכונה, אגב שקרבה ובאה,

תקופת האביב תקופה של פריחה, התקופה שאני הכי אוהבת! כמובן שהייתי רוצה להרחיב

את אופקיי אבל זה עניין של זמן. (אף פעם לא מאוחר)

אני אוהבת לצייר - ואת זה אני באמת שאני כבר לא עושה מזמן, אולי בגלל שאת דף הנייר

החליף המחשב, סוג העבודה שלי הוא כמו ציור, בערך, אבל זה ממש לא אותו הדבר

חסר לי משהו שיש רק בנייר ובצבע...

וזה מוביל אותי לזה שאני אוהבת את העבודה שלי – אני גרפיקאית וזו עבודה יצירתית

והדברים שאני עושה, הופכים בסופו של דבר למוצר מדף  (רק שזה לא שלי אני שכירה!)

אבל המוצר גורם תחושת גאווה שאני עשיתי... אם זאת באה גם תחושת תסכול שלא

מעריכים אותי די...לדעתי!... נעזוב זה...

טוב אז כמו בכל פרויקט אני מעבירה שרביט ל- דפנה לביילע  ל ח.ש.ת ולבני

(שיהיה שוויון בין המינים... )

אשמח אם תשתפו פעולה ותספרו מה אתם אוהבים לעשות

ואולי תגלו שיש דברים שאהבתם לעשות וזנחתם ואולי כדאי לשוב ולעשותם!

ותעבירו את השרביט הלאה...

ואם גם לאחרים בא לספר ולשתף בלי שום קשר לשרביט

אז ספרו!  (ושימו לי בבקשה קישור!)

אז זהו...

אוהבת שישבת!!!!!

שבת טובה לכם

DAF

האדם

ראש, גוף וגפיים

חיה, יונק בעל תבונה?!....

מה שמניע את את הגוף הזה בחייו זה בעיקר רגשות.

אהבה, שנאה, כח, חכמה, למידה, אמונה

והתאווה בעיקר התאווה לעוד ועוד ועוד... ולמה שהוא מרגיש שחסר לו במיוחד

התאווה  לעושר, כח, חופש, ואמונה וכמובן לצדק שאותו יצר לעצמו.

אין לי ספק שבעולם רואים תמונות של ילדים הרוגים ליבם נקרע

גם ליבי, על ילדים ואזרחים חפים. ועל החיילים שלנו בננו שאנו

שולחים להלחם על הזכות לשלווה בבית.

והם צריכים להלחם במוגי לב המתחבאים בין אזרחים חפים  

לבי עם האזרחים בישוביי הדרום שמזה שמונה שנים סופגים פגזים

ודי נמאס לספוג ולשתוק.

האדם הפשוט  מעוניין  לקום בבוקר לצאת לעבודה

לחזור בערב למשפחה ולחיות את חייו בשקט ובכבוד!

אין לי ספק שגם בצד השני יש המרגישים בדיוק כך.

אך מה קורה כאשר המשתלטים הם אילו שהתאווה עברה להם מעל הראש

והשנאה מילאה את נפשותיהם.

את כל מרצם והונם הם משקיעים בנשק, בניית מנהרות

ובהשקעה מרובה בשנאה. והם ממלאים את נפשותיהם של אחרים

בשנאה ופחד. ובמקום להשקיע בתשתיות, פיתוח חינוך ובנייה, חיזוק קשרים

עסקיים רווחים עם אילו שידיהם מושטת לשלום, הם בוחרים לקטוע כל אפשרות

שכזו.

למה?

חברתי באה בחג ארצה לחוג עם המשפחה בר מצווה לבן ...

ודווקא כשהיא באה לא יכולתי לראותה...

באמת רציתי, תכננתי הכל לקחתי חופש

קניתי בגד, אך משהו קרה והרכב סרב לנסוע

ורכבת בשבת  אין ...אוייש.

התרגשתי בשבילה ובשביל משפחתה,

הם באו לחוג לבן את בר המצווה במולדת.

אני בטוחה שהיה מרגש...טקס בבי"כ ובכותל

ומסיבה יפה עם חברים ומשפחה במסעדה במוצאי שבת

(שבוע שעבר).

ואתמול הם חזרו לביתם בארה"ב

אבל אני יודעת  שהבית האמיתי כאן!

ואני מאחלת לבן – מזל טוב שפע ברכות

בריאות הצלחה בלימודים ובכלל בחיים.

אבא אתמול נותח בערמונית, ריסקו אבנים, הוציאו,

ואת הכל היום עושים בלי לחתוך ועם מצלמות ולייזר.

הוא עדיין נמצא בהחלמה בבי"ח.

ומכאן אני שולחת איחוליי בריאות והחלמה מהירה!.

זהו היום ה-12 למלחמה בדרום

ולבי עם יושבי הדרום וחיילנו.

ואני נושאת תפילה לשלומם של החיילים שנכנסים

לעזה, ומתפללת שישובו הבייתה מהר ובשלום

ושהמלחמה הזו תסתיים מהר ותביא בטחון

ליישובי הדרום ...אמן!