לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


כי בכל יום רוקדים לצלילי החיים


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2007

בריאות


 


 

אני מברכת כל יום שאימי דורכת עימי על האדמה,

אני מרגישה מבורכת בקרבתה.

אפילו כשהיא חלשה ואני ליד המיטה המגושמת של מיון ביה"ח,

אחרי שהרגיעו את התחושות הרעות והבחילות במיני גלולות,

והיא כבר רגועה וישנה.

לילה בחוץ וחשוך, אחרי חצות ורוח קרה סוערת בחוץ.

חדר המיון מואר, ואנשים חלשים מגיעים אל המיון לחפש מעט מרגוע

לתחושות הרעות של הגוף.

אני מניחה את ראשי תחת כף ידה, עוצמת את עניי

ומרגישה מבורכת!

 

 

(אמא קמה בבוקר בסדר, מרגישה טוב יותר, אך השאירו אותה בבי"ח לבדיקות נוספות ולהשגחה).

 

אני מאחלת לכולם שבת טובה

נינוחה והעיקר בריאות!


דפי

 

נכתב על ידי , 30/11/2007 14:50  
23 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של daf ב-2/12/2007 20:33
 



תמיכה


 

 

זה היה שבוע לא קל עבורי...לפעמים אני חושבת שאני לוקחת ללב יותר מדיי

אבל כזו אני, אופי שכזה, קצת דפוק, אני מתהפכת, מסתובבת, לא נרגעת,

מסתובבת עם עצם בגרון.

אבל למזלי סובבים אותי אהוביי, בעלי ויילדי,  גיסתי החביבה פינקה אותי באירוח

חם ונעים, הזמינה אותי לארוחה, ואח"כ ישבנו ופטפטנו, הרגשתי טוב אצלה ונינוחה,

נרגעתי מעט מהחיבוק החם הזה של משפחה, אני לא צריכה הרבה, חיבוק ומילה טובה

ואני מודה שיש לי כזו משפחה טובה שנמצאת לצידי ברגעים שכאילו בהם אני מאבדת

מעט שיווי משקל, והם לצידי נותנים לי את התמיכה החמה הזו ...

 

אני שמחה שגם נכנסתי לקבוצת תמיכה, וגם זאת בזכות חברה שהמליצה,

קבוצת התמיכה מורכבת מאנשים עם בעיה זהה, כולם רוצים לרזות

לכולם יש מטרה, אין כאן תחרות, אבל יש כאן מטרה, אז מדברים

משתפים, מתייעצים, תומכים!

 

ביום ראשון אחרי שאני נשקלת אני הולכת לאמא לארוחת ערב דיאטטית שהיא מכינה לי

ואיך שאני נכנסת, אמא שואלת, נו דאפי מה עשית השבוע?...

השבוע אמא... (שבוע 22) הורדתי  קילו וחצי

 

חלפה לה חצי שנה מאז נכנסתי לקבוצת התמיכה

הורדתי 15 קילו ו600 גר'...

 

ראיתי התכנית של אהרוני והוא אמר :"אם הייתי צריך לוותר על אוכל שאני אוהב לא הייתי עושה דיאטה..."

זו לא הדיאטה, זה שינוי באורח החיים! זה לאכול נכון, במינון הנכון, ולשלב עם מעט פעילות גופנית.

אני מתכוונת להמשיך...עוד לא ממש הגעתי ליעד...

אגב שיהיה ברור, אני אוכלת את כל הדברים שאני אוהבת.

(בעיקר ירדתי משטויות!)

 


ביום שבת טיילנו בזכרון יעקב בטיילת, דרך היין, תמונות כמובן ב"גן עדן זה כאן"

נכתב על ידי , 25/11/2007 23:28  
43 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של daf ב-1/12/2007 09:44
 



היום יומולדת 11 ל - בוב ספוג שלי




 



 

בוב ספוגי - לחץ על הבוב ספוגים

נכתב על ידי , 24/11/2007 10:04  
30 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Daf ב-26/11/2007 00:09
 



מים....


א. בגלל צרות בבלוק בנושא מים....שהעניינים... מסתדרים.

ב.....אני מעדיפה לדבר על מים בנושא טיולים

ג. בשבת נסענו לטייל בנחל עמוד....מקום מקסים שופע צמחייה

מים, דגים, ובוסתנים מקום משגע!....ממליצה בחום

תמונות כמובן ב-"גן עדן זה כאן"


מוזמנים לראות תמונות...



ד. ואגב קר לי....ברקים?...רעמים?...גשם בחוץ!

החורף בא!


ה. שבוע 21

השבוע הורדתי קילו...

הרשו לי דקה של שימחה...

ו. ביילע חברתי רציתי לומר לך תודה

מקרב לב על הענקת הפרו

חברתי ביילע...

אמא של מתבגרים

חברה שהכרתי כאן ופגשתי בה

באופן אישי, השיחה בייננו קלחה

עד שממש לא שמתי לב איך שהזמן עובר

שמחה שהענקת לי פרו...ושאת רואה בי כחברה


וסילחו לי מעט השבוע שאני ממעיטה בביקורים... אני פשוט עסוקה קצת בבעיה א'...


המשך שבוע טוב


נכתב על ידי , 20/11/2007 00:40  
37 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של daf ב-27/11/2007 17:23
 



משהו אופטימי


....
גם ברגעים שבירים
השיר הזה גורם לי להיות קצת יותר נינוחה...

אז תבחרו....



סטינג צעיר...






סטינג עם חוליו אגלסייס





סטינג בגירסה מאוחרת יותר...







לפי דעתי יפה בכל מצב


אז תהנו ...
שבת נעימה ואופטימית

אגב יהיה יפה
אז צאו לטייל וסעו בזהירות!





נכתב על ידי , 16/11/2007 22:08  
30 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של daf ב-19/11/2007 06:28
 



13.11.07


 

38...משבר אמצע החיים....אמצע החיים? מה פתאום אמצע? אשכרה... אתגר גיל ה-40

רק רגע עוד דקה... עוד לא הספקתי מחצית מימה שרציתי....עוד לא.... ועוד לא...

יש לי רשימה ארוכה של עוד לא.... אני לא ארשום אותה....זו לא אני.

אני הטיפוס החולמני. אני לא אוותר על החלום! אני אמשיך ואחלום על מחר,

מחר אגשים את החלום של... לטייל גם מעבר לים, לצנוח, לצייר, לרקוד

לעבור, לצמוח, לגדול! (...לא במימדים)

להיות אני. ועל זה לא אוותר!....

אולי המציאות שלי קצת אחרת, אבל אני יודעת להודות על מה שיש לי,

וזה לא אומר לוותר על החלום...נכון?!....

 

אז אולי מחר זה יהיה רק סתם עוד יום למישהו אחר..

אבל המחר הוא שלי....זהו יום הולדתי,

ואני מודה על חיים בצל משפחה חמה תומכת וטובה,

אולי בלי הרבה אמצעים, אבל עם הרבה אהבה.

 

 

ועוד ... לפני שלוש שנים קיבלתי מתנה נהדרת, יש לי אחיין בן שלוש

ואנחנו חוגגים יחד...הוא מחר נוסע להר מירון ומסתפר בפעם הראשונה,

יהיה מוזר לראותו עם שיער קצר, את גברבר קטן!

אז אני מאחלת לו שפע ברכות, בריאות ואושר ושידע בחייו בינה הצלחה צחוק ואהבה!

 

 


שבוע 20...

השבוע הורדתי 700 גר' ...

 

ויום שלשי ה- 13.11.07 המדריכה שלי מחתנת את ביתה הקטנה

אז מאחלת לה ולביתה ובנזוגה שפע ברכות אהבה ואיחולים לבביים

 

אז....משהו קטן וטוב ....

 

ובכלל שה- 13.11.07 יהיה לכולם

       יום נעים!

 

 


 

כּובַע קסָמִים  /לאה גולדברג

 

 

כָּל הַיָמִים, כָּל הַיָמיִם
חוֹלֶמֶת אנִי עַל כּובַע קסָמִים.
כּובַע קָטָן, מקושָט נוֹצָה,
העושֶׂה כָל מַה שֶאנִי רוצָה.

אֶחבּוש אוֹתו ואומַר למָשָל:
"כּובע, עשׂה שֶאני אגדל!"
והִנה מִיָד הִננִי עוֹלָה,
וגוּפִי מִתמַתח וַאני גדולָה,
ואין כָמונִי בּכָל הָעולָם:
כי אני גבוֹהָה וגדולָה מכולָם.

והַכּל מִסתַכלים ביִראָה וכָבוד,
כִי הרי אני גדולָה עַד מאוד.
ואִמא בָּעֶרֶב כּבָר לא תאמַר:
"לכִי לישון, כבָר מאוּחָר!"
ואַבּאּ לא יִגעַר בּמִלים:
"אל תתעָרבי בּשׂיחַת הַגדוֹלִים!"
וכשֶאדַבֵר יַקשיבוּ כּולָם,
כּי אני הַגדוֹלָה בכָל הָעולָם.

כָּל היָמים, כּל היָמים
חולֶמֶת אני עַל כובַע קסָמים,
כּובַע קָטָן, מקושט נוצָה,
הָעושֶׂה כָל מַה שֶאני רוצָה.
הנה בּלִבי בַקשָה שנייָה:
"כּובע, הֶיֵה לאוניָה!"

מִיד הוּא קוֹפץ מֵראשִי ליָם
וַאני מַפליגָה בּו לכל הָעולָם,
לאִיים רחוֹקים, לאֶרֶץ זָרָה,
נוסַעַת הָלוך וחזָרָה,
ורואָה עָרים והַרבֵּה אנָשים,
פַרסים והוֹדים וכוּשים,
ואיש לא יָבין ואיש לא ידַע,
כּי נוֹסַעַת בַיָם יַלדָה לבדָה.

ואִם יִהיֶה לי בַיָם עָצוב,
אומַר לו:"כּובַע, הבַיתָה שוב!"
ואָבוֹא לבֵיתי וּמִכָל הַמדִינוֹת
לכָל חברַי אָביא מַתָנות.
ומִסביבי יֵשבו חבֵרים
וַאני אסַפּר לָהֶם סיפּוּרִים,
ואיש לא יָעֵז להַגיד לי עַכשָו:
"שוּב היא בּודָה סיפורי כָּזָב!"

כָל היָמים, כָל היָמים
חולֶמֶת אני עַל כּובַע קסָמים,
אבָל אֵיפה, אבל אי- בָּזה
אֶפשָר להַשִיג כּובַע כָּזה?

אֶת אַבָּא ואִמָא לא אֶשאַל,
כּי הַגדולים לא יָבינוּ כּלָל!

 

 

נכתב על ידי , 12/11/2007 23:13  
53 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של daf ב-27/11/2007 23:54
 



ניסים....לא רק בחנוכה


 


כנראה לא תשמעו את הסיפור הזה בחדשות, אבל היום ליד ביתי היה ממש נס גדול...

אני גרה בסמוך לבית ספר יסודי ולגני ילדים, בסמוך למוסדות יש עמוד מתח גבוה

ולצידו עצי איקליפטוס גדולים, ביתם של עורבים רבים ולאחרונה גם של שני תוכים.

בד"כ לקראת החורף גוזמים את ענפי העצים בכדיי שענפיהם לא יסתבכו בחוטי החשמל.

(מה שקרה היום כבר קרה בעבר אבל בימי חורף קשים).

בבוקר כל ילדי בי"ס הספר והגן מגיעים ועד הצילצול משחקים בחצר. אני כבר הלכתי לעבודה

ובן-15 עוד ישן. בשעה 8:10 יש צלצול להיכנס לכיתות ובשעה 8:20 נשמע רעש נפץ

גדול. כל השכונה נבהלה והחשמל מיד נפסק, חייזר שלי מתעורר בבהלה

מביט מבעד לחלון ומסתבר שענף גדול נפל מהעץ, קרע את חוטי המתח הגבוה

ונפל על רכב שחנה מתחתיו... תארו לעצמכם איזה נס גדול זה היה,

הילדים כבר היו בכיתות, לא עבר איש ברחוב ולא היה איש ברכב או ילד מתחת לעץ

ולחוטי החשמל.

שעות שלא היה חשמל באזור, ולמען הסר ספק שלא יפגשו הענפים בחוטי החשמל

ניסרו את העצים עד לאמצעם. אמנם עצוב לי על העצים, וכן על ביתם של הציפורים

ובכל זאת... נס גדול היה פה ועוד לפני חנוכה!

 

 

  ועוד סיפור....


 

במשך שנים חי לו סימבה כלב קטן וחמוד בבית משפחת גיסתי, מקבל את מלוא

תשומת הלב החיבוקים והאהבה. כל פעם כשאני באה, אני מתקבלת בשלל נביחות שמחה

עד שאני מלטפת אותו ונותנת לו חיבוק, ככה שידע ששמו לב גם אליו.

 

 

לפני שלושה שבועות הביא גיסי חתלתולה קטנה שהסתובבה ליד מקום עבודתו,

החתלתולה הייתה חולה ועם דלקת בעניים. הוא טיפל בה, והחתלתולה הבריאה.

 

 

סימבה לא ידע איך לקבל את היצורה הקטנה הזו שלאחרונה קיבלה עודף חיונייות

ואוהבת לנגוס ולשחק בזנבו של סימבה. גם על תשומת הלב הוא צריך להלחם....

הוא מביט בי בעיניים המחפשות חיבה, אל דאגה סימבה לא מפסיקים לאהוב אותך....

 

 

גיסתי מספרת שאחרי שהחתלתולה מסיימת להתעלל בזנבו של סימבה

ושניהם מתעייפים היא מוצאת אותם יחד ישנים.....

 

 

 

 

 

אל תשאלו אותי איך קוראים לחתלתולה ....

כשבאתי אתמול לצלם אותם ... היא קראה לה פספספס......

 

 

 

 

היא כבר מצאה לה בית אצל חברה.....אך בינתיים היא עוד כאן.

(נראה לי שקשה לגיסתי להיפרד).

 

 

 

 

נכון שהם מתוקים.....

רק...אצל גיסתי זה הפוך... 

 

 

נכתב על ידי , 7/11/2007 17:47  
34 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Pa§§iOn ב-11/11/2007 10:37
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בת: 54




הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס , פילוסופיית חיים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לGraphy-Dafi אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Graphy-Dafi ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)