איך חלפה לה שנה ולא שמתי לב

והינה כבר  נגמרת 2007 כולם עושים ספירת מלאי

מסכמים את השנה הנפרדת ...

ואני?

אני לא!

לא הספקתי .... וכבר נגמר לי....

ואופס 2008 בפתח

אפילו את ימיי החופש שלי לא סיימתי לקחת, לנופש לא יצאתי

אבל כן היו לי הצלחות שאסור לפספס

16 קילו פחות!

לא ... השבוע שוב לא ירדתי ...קצת נתקעתי...

בכל זאת כנראה שחטאתי לאיזו פרוסת עוגת תפוזים וגם שוקולד...העיקר שהיה טעים!

לשנת-2008 רזה יותר

לפעמים שבועות עמוסים הם ברכה זה סימן שאתה חיוני בסביבתך

הרגשתי השבוע חיונית מאוד. הגיע סוף-סוף סופשבוע למנוחה....

אז בבי"ס ביקשו שאבוא להעביר שיעור חוויתי לשכבת כיתות ה'

עשיתי זאת בשמחה. הרגשתי שוב חיונית   ואח"כ אימי התקשרה ואמרה שבא לה להסתובב בקניון,

אז נפגשנו  והחמאתי לי ג'ינס צמוד שתי מידות פחות.  ( מאוד חינני לי ... תודה)

וגם הבית ביקש  את החיוניות שלי... אז נתתי גם מעצמי גם לעבודות הבית כמובן ועכשיו הוא חינני

(את ארוחת השבת אפרגן לבעלי... מי אני שאכנס לנעליו של מומחה). אז עכשיו הוא גם ריחני...

ומחר... מקווה שנפרגן טיול חינני זה בהחלט חיוני מבחינתי.
 

זה שיהיה לכם גם

סופשבוע חיוני וחינני

DAF

אם כתבתם פוסט חדש אז הופיעה הודעה לבקשת עזרה לבחירת לוגו

לפתיחת שנת 2008

אז בואו ואעזור לכם....זה שלי!

אז תצביעו בקישור כאן

ושתהייה לכם אחלה שנה

שמשית וצבעונית בשלל צבעיי הקשת

תודה

אה...ותהייו אובייקטביים DAF

בשבת היה ממש יום יפה השמש הייתה חייבת לחמם את גבי

אז יצאנו לפסטיבל "חג החגים" אשר מתקיים בחיפה

בשכונת וואדי ניסנאס  את הפסטיבל מפיקים עיריית חיפה באמצעות חברת אתו"ס ובית הגפן המרכז הערבי יהודי בחיפה בשיתוף עם ועד  תושבי שכונת וואדי ניסנאס .

פסטיבל  החג של החגים המבטא את הפסיפס האנושי של תושבי חיפה ואת שכנות הטובה בין בני כל הדתות בחיפה.
הפסטיבל שם לעצמו למטרה קידום וטיפוח הסובלנות באמצעות תרבות ואמנות ולחגוג ביחד את החגים של שלושת  הדתות השונות המתקיימים בתקופה זו . (חנוכה , חג המולד והרמאדאן).

נו...דו קיום אפשרי?

בהחלט! רק צריך לרצות!!!.

גם השוטרים רוצים משהו מתוק

עוד תמונות

כמובן ב"גן עדן זה כאן".

אמא נסעה לאילת...היא נופשת ומטיילת, אפילו עשתה סיור ג'יפים. אני שמחה בשבילה.

השבוע הייתה לנו הצגת מנויים, אז הלכתי הפעם עם גיסתי ....

תפוחים מן המדבר *פרי עטה של סביון ליברכט

במשפחה דתית חרדית וספרדית הגרה בירושלים, גדלה רבקה נערה מתבגרת המתחילה לגלות

סימני עצמאות. אביה המבוהל מחליט לכפות עליה שידוך, אלא שהיא מתאהבת בדובי נער חילוני

אשכנזי ועוד קיבוצניק. מעבר למאבק המשפחתי, מתנהל עימות בין שתי תפישות עולם,

המייצגות קטבים קיצוניים של ההוויה הישראלית.

הצגה מאוד מעניינת ויש שהגדירו אותה כקומדיה רומנטית...

ואני דווקא מצאתי את עצמי מביטה בקהל המעורב, בוחנת ושואלת את עצמי

היש מי שמביט במראה?

היש מי שחשה הזדהות?.

יש כאילו שזו מציאות יומיומית עבורם...חשוך!

*אתר בית לסין 

* ביקורת הארץ.

בשבוע שעבר (חנוכה) לקחתי כמה ימי חופש כדיי לנוח וכן לבלות קצת עם הבן הצעיר

היה נחמד ביליתי איתו, ביליתי עם אמא, יצאתי עם חברה לבית קפה,

ודווקא ביום שרצינו אני ובעלי להיות ביום חופש יחד, ביקשו שאבוא לעבודה.

בערב שישי אירחנו את כל המשפחה, עשינו מסיבת יומולדת מאוחרת לילדים,

בעלי הכין מטעמים...אני כמובן  אחראית על הקישוטים...היה טעים נעים ובכלל מקסים

בשבת ללי שלי כבר חש לא טוב, הגרון כואב והאף סתום, הראש כואב...הצטנן המסכן.

היום הוא הצטייד אצל הרופאה בשלל תרופות ואנטיביוטיקה,

ובכל זאת מחר הוא מתייצב לעבודה.

לפעמים אני תוהה...למה כל כך אכפת לנו...הוא חולה, אני הייתי בחופש

ובכל זאת....האחריות הזו לא מרפה, לא נעים לנו לומר לא.

איך מחזירים את העניין בלימודים לילדים?

זה לא הולך להיות קל

זה לא כמו אחרי החופש הגדול

זה אפילו לא דומה!

לילדים אין חשק ...

וגם לא למורים.

הבן שלי כבר אמר שהמורה למתמטיקה אמרה שהיא לא מתכוונת לחזור על החומר

והיא ממשיכה מהיכן שהפסיקה... זה נראה לכם הגיוני?

מקווה שהשביתה הזו לא גרמה לנזק בלתי הפיך.

את זה נדע רק בתום הבגרויות ובממוצע השנתי.