לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


כי בכל יום רוקדים לצלילי החיים


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2007    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2007

זכרונות גיל בגרות



 

1.       ילדה / נערה בת 15 וחצי בערך. חודש מאז החל החופש גדול, אני וחברות הולכות לים לשרוף קצת בטן וגב (שזופה היה אז נחשב) פתאום רואה עלם חמודות עם טייפ ומוסיקה של *"וואם" מתנגנת מתוכו, "סליחה?" היא פונה אל הנער, (שמזכיר משהו את *פול יאנג) מה השעה? "וחצי" הוא עונה "מה וחצי?" "שתיים" מה שתיים? צחקוקים דיבורים הוא מתיישב עם החבר שלו לידי וליד חברותיי, מאיפה?, בן כמה?, ...מצחיק פעם זה היה כלכך פשוט! שאלתי אותו "יש לך חברה?", "כן" הוא עונה, דיי התאכזבתי....אבל לא התביישתי אמרתי לו שאם הוא אומר לה ביי ביי שיתקשר! (מודה אני התחלתי איתו). ביום שבת בערב אני וחברות הלכנו לסרט "בנות", ואת מי אני קולטת חוצה כביש... אותו, "היי מה עניינים?", "מה שלום חברה שלך?." (כאילו שזה מעניין אותי), "סיימנו", (חיוך רחב) טוב, אז אם ככה ...תתקשר.

 

2.       יום אחרי... הוא מתקשר...אני עם פרפרים בבטן (זה הוא... זה הוא...) "אני אוסף אותך בשמונה"...הוא בא עם הרכב של אבא, סיטרואן 84 חדשה, איזה רכב ענק ויפה, פגישה ראשונה. נסענו לביתו, הכרתי את הוריו שבחנו אותי במבט ומילה טובה...אבל אביו היה צריך את הרכב, אז נסענו לראות סרט בעיר באוטובוס, כשחזרנו מהעיר שוב לקח את הרכב, ונסענו לים....ליל קיץ חמים...רחש הגלים...איזו אווירה....חיבוק...ליטוף...נשיקה ראשונה!

 

3.    הנער מתגייס ואני עצובה....בשבת הראשונה נסענו אני והוריו לבקר אותו בבסיס, הנער מגיע לבוש מדים, ואני קופצת עליו בנשיקות. ב"רגילה" הראשונה יצאנו לבית קפה עם הרכב בכרמל וכשחזרנו אחר חצות, נרדמתי ברכב....ופתאום בום הרגשתי חבטה, לא הבנתי מה קרה (התנגש בנו רכב מהצד... ומזל שמאחור לא ישב אף אחד) פתאום רואה יד מושטת אליי. זחלתי החוצה דרך החלון, מביטה על הרכב ולא מאמינה כל העיר יצאה לראות מה קרה. "תתרחקו הרכב נדלק" שמעתי צעקה רצנו... איזה מזל שיצאנו רק עם שריטות קלות אבל באותו הערב החלטנו שאנחנו נהיה ביחד לעד! אביו אמנם קנה סיטרואן 85, אבל לחבר שלי הוא כבר קנה "חיפושית" שנת 69 , אני קראתי לה "אוטו קטעים"....(בכל זאת נולדנו באותה השנה).

 

( * קישורים לשירים עם נוסטלגיה)

 

 

 

 

מי אוהב אותך יותר ממני 

 

מילים                                              ארקדי דוכין  :התשובות שלי

לחן: מיכה שיטרית                                               לפי הרעיון של סופיה מעט אחרת.

 

 

של מי האדמה, האויר והים?                                  של כל החי והצומח (רק לשמור)
של מי העולם?                                                   לצערי של מנהיגים חסרי אחריות           
של מי הזהב והיהלומים?                                       באדמה של העניים ובידיים של העשירים
למה התן מיילל בכרמים?                                      אולי הוא מוכה ירח
איך האביב יודע שהגיע הזמן?                                 כשהשמש מחממת את אבריו הרגישים
ולאן האניות מפליגות? לאן?                                    לזהם את הים....(לצערי)


מי אוהב אותך יותר ממני?                                     אני (אפילו שהמראה לא תמיד שמחה)   
מי מצחיק אותך כשאת עצובה?                                בן-10 מצחיק שלי כשהוא שר ומצחקק
עד מתי תהיי שלי?                                               עד שיגמר...
ולמה את שותקת?                                               כי אני מאושרת

למה יש מלחמות וכאב?                                        כי יש אנשים שרוצים לשלוט על הכל
למה אלוהים לא מתערב?                                      אין לי באמת תשובה....כי אולי...אין
למה כשאת כאן זה עושה לי טוב?                            כי אני מחבקת מנשקת ואוהבת אותך
למה יש אנשים שחיים ברחוב?                                כי הרימו ידיים וויתרו על חייהם
איך האביב יודע שהגיע הזמן?                                 כי הגשם פסק השמש עלתה עת לפרוח
ולאן האניות מפליגות? לאן?                                    לצוד ולדוג את חיות   הים

מי אוהב אותך יותר ממני?                                     אמא שלי    
מי מצחיק אותך כשאת עצובה?                                בן- 14 החייזר שלי כשהוא קופץ לצלילים מוזרים
עד מתי תהיי שלי?                                               אני רוצה לתמיד
ולמה את שותקת?                                               כי אני לא רוצה שיגמר לעולם

של מי האדמה?                                                  של זה שמכבד את אמא אדמה 
של מי הזהב והיהלומים?                                       של מי שכול להרשות לעצמו
איך האביב יודע?                                                 יש קשת בענן וניצן....ואביב

מי אוהב אותך יותר ממני?                                     אתה ללי בעלי (לא רוצה מישהו אחר)
מי מצחיק אותך כשאת עצובה?                                חיוך של תינוק או ליקוק של כלבלב
עד מתי תהיי שלי?                                               עד מתי שתרצה אותי לצידך
ולמה את שותקת?                                               כי מעדיפה עכשיו לחבק.

 

 

 

ועוד שיר בלתי נשכח....

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 29/4/2007 20:13  
34 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של daf ב-2/5/2007 23:14
 



חלומות ו...


 

זכרונות ילדות...

  1. כשהייתי ילדה כבר אז הובחנתי כ"חולמנית". אני זוכרת את עצמי מדמיינת עולמות קסומים ואני נסיכה. בגיל הגן קיבלתי שימלה עם כתפיות הדומות לכנפיים (לפחות כך דמיינתי) הייתי עולה על המיטה של ההורים פורסת ידיים ועפה! אפילו לשנייה הייתי בטוחה שהצלחתי! ונתמלאתי אושר.
  2. החלומות הדמיוניים הגיעו גם בלילה. פעם בכיתה א'...אולי... חלמתי שהמיטה מתרוממת ויוצאת מהחלון ומרחפת מעל העננים, קמתי בבהלה היה חושך, חששתי שאולי אני באמת בשמיים, אט אט התיישבתי וניסיתי להגיע עם הרגליים לרצפה... הצלחתי, ונרגעתי. עצמתי את עניי וניסיתי לחזור לאותו החלום ... ככה בשביל להביט טוב יותר על העולם מלמעלה....אבל זה לא ממש יצא.
  3. בערך בכיתה ג' או ד' הייתי מטפסת על עצים, היו לי בדמיונות ארמונות. אני זוכרת ימים שהייתי יוצאת בבוקר לבי"ס ובדרך הייתי נעצרת ומטפסת על עץ התותים הסגולים שהיה לנו בדרך מאחורי איזה בית ישן, הייתי יושבת תחתיו אוכלת תותים שרה וחולמת (לבי"ס משום מה לא הייתי מגיעה)!

 

ביום העצמאות אחרי שטיילנו מעט וראינו את הנוף המקסים והפריחה. התמקמנו, שחקנו רמי, ניצחתי (פעמיים) את הגברברים הצעירים (בעלי, גיסי ובני) ...יש. אח"כ שיחקתי עם תיתוש המקסימה, שפתחה "סלון יופי" וסירקה את אימה. הבן הגדול שהיה עייף מהלילה כי ישן מעט, ישב עם האזניות, שמע מוסיקה והתנתק. בן ה-10 ובן דודו הקטן שיחקו בכדור, חבל ובפאלפון של אבא. 

בעלי היקר מינגל. ואני נשכבתי על השמיכה הפרוסה תחת עץ האורן הבטתי לשמיים ובינות הענפים צייצו הציפורים, עפו פרפרים, רשרשו העלים, אולי היה רעש מסביב של ישראלים שמחים וממנגלים אבל אני נטרלתי אותם והקשבתי לסביבה, הבטתי למעלה, הושטתי יד וכמעט נגעתי בשמש, כמעט ועפתי, שוב חלמתי.

 



ייייש נצחתי...(פעמיים)

 



תיתוש ו"סלון היופי"...(בעלי מאחור בעמדת מנגל...)

 



ואני תחת עץ האורן .... בתמונה התחתונה ב"גן עדן זה כאן" שם תפסתי לי את השמש...

 

 

שתהיה לכם שבת שימשית ומוארת

צאו לטייל יש לנו ארץ נהדרת!


וסעו בזהירות!

 

נכתב על ידי , 27/4/2007 15:56  
34 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של daf ב-30/4/2007 22:25
 



יום העצמאות


 



 

כשהבן הבכור שלי היה קטן והיינו הולכים להופעות של יום העצמאות

הוא היה פוחד מ"מקוקים" (זיקוקים), כשהוא היה ממש קטן, הוא היה אפילו בוכה.

אח"כ כשגדל מעט, היה אוחז באוזניו עוצם את עיניו ונצמד לגופי.

וכשעוד קצת התבגר, היה רק אוטם את אוזניו ומביט במחזה האורות.

היום יש לי נער מתבגר, שום דבר כבר לא ממש מפריע לו,

והוא לא מפחד עוד מזיקוקים, כבר מעדיף לצאת עם חברים ולא עם ההורים.

הוא לא רוצה שיגידו לו מה לעשות. הוא רוצה להתנסות.

הוא יודע הכל ולא כלום, הוא שקוע במחשבות.

מסתובב עם בנות, לומד לבגרויות, משתתף בסמינרים של מנהיגות.

הוא מחליט החלטות ועושה גם שגיאות, הוא צועד לקראת עתידו ודורש עצמאות!

 


 

ההכרזה על הקמת מדינת ישראל


 

הַהַבְטָחָה לְאַבְרָהָם:

וַהֲקִימוֹתִי אֶת-בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינְךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדוֹרוֹתַם לִבְרִית עוֹלָם

לִהְיוֹת לְךָ לֶאֱלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ: וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֶת אֶרֶץ מְגוּרֶיךָ

אֶת כָּל-אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֶאֱלֹהִים:
(בְּרֵאשִׁית יִז', ז')

 


 

 

 

 

נכתב על ידי , 23/4/2007 19:36  
34 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של daf ב-26/4/2007 22:27
 



יום הזכרון לחללי מערכות ישראל


יזכר


 

זוכרים אותם

"עוד מעט נהפוך לשיר"

הפרוייקט השנתי של גלי צה"ל ליום הזיכרון:

אמנים מלחינים שירים שכתבו חיילים

שנהרגו במלחמת לבנון השניה. מיוחד ל-nrg מעריב

 

 


אלוהים / סרן גלעד בלחסן ז"ל

לחן וביצוע: הראל סקעת

 

לפעמים, מלחמה ואש ותופת
גופות חרוכות מסכות על תינוקות
לפעמים, אלוהים, אתה גורם לנו לבכות
אלוהים, אני קורא לך אתה שומע?
אלוהים, האם אתה איתי אנ'לא יודע
אלוהים תענה

לפעמים זה הים לפעמים שלכת
תינוק נולד ונכה יכול ללכת
העצים, שוב פורחים וחיוך של ילדים
לפעמים אלוהים, לך אנו מודים

אלוהים אני קורא לך אתה שומע!
אלוהים אתה תמיד איתי אני יודע!
אלוהים תודה!

 

 

נכתב על ידי , 22/4/2007 19:51  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דפנה ב-24/4/2007 11:50
 



100 תזכורות לחיים


 


1.       לאהוב  את אוהביי ואת עצמי

2.       להיות נאהבת לחוש מאושרת

3.       ליהנות מהעבודה והשתדל מכל דבר

4.       לחוש בכל רמך אברי את הנאות החיים

5.       לטעום מזונות חדשים (אני אוהבת לאכול)

6.       להעריך את זה שעמל

7.       להתמיד במעשים שהם לטובתי

8.       להצליח ולחוש את ההישג ולקצור את פירותיו

9.       לבכות כעצוב וצובט בלב (מותר)

10.   לצחוק הרבה בכל מצב אפשרי ...זה בריא

11.   לנשום את האושר ולא להרפות

12.   לשאוף להגיע יותר רחוק

13.   לא לוותר ולעשות את הדברים שאני רוצה

14.   לטייל במקומות שעוד לא הייתי

15.   לוותר לפעמים ובלי רגשי חרטה

16.   לסלוח לאילו המבקשים מחילה

17.   לשמוח בחלקו של אחר

18.   לפרגן להצלחותיהם של אחרים

19.   להרוויח בעמל יושר וכבוד

20.   לתת לנזקקים

21.   להגיע לשיאים חדשים

22.   לזכור מהיכן באת ולאן אתה הולך

23.   לנקות את לכלוך שאת עושה

24.   לקבל את השונה

25.   להוביל מהלכים בחיים בהם את מאמינה

26.   לנוח לפעמים מכל המטלות

27.   לנפוש בית מלון אחת לשנה

28.   לקנות דברים שאני רוצה (בגבול היכולת)

29.   לסמן תאריכים ומעדים בכדיי לא לשכוח אף אחד

30.   לצעוד לקראת המחר בראש מורם

31.   למקד אתגרים ולשאוף עליהם

32.   להפנים שלפעמים יש דברים שאי אפשר (לא עכשיו)

33.   ללמוד בכל יום משהו חדש

34.   לחדש דברים ולרענן (זה משמח לבב אנוש)

35.   לזרוק דברים ישנים ומיותרים

36.   לסנן שיחות של מי שלא בא לך להקשיב לו

37.   לשנן דברים חכמים בכדיי שתזכרי בהם אח"כ

38.   העשיר את חיי בתרבות ספרים סרטים תיאטרון ומוסיקה.

39.   לרקוד זה משחרר מלחצים, ומשכיח צרות

40.   לשחרר את החבל,  גם יקיריי צריכם את החופש שלהם

41.   להתמסר לאוהביי ובמסירות לדאוג לצרכיהם 

42.   לאחוז את ידיהם של אילו המושיטים יד לעזרה  

43.   להשמיע את רחשי ליבי

44.   להקשיב לאחרים ולמה שיש להם לומר

45.   להוקיר ולהודות לאילו שעשו למעני

46.   להתחבר לרגעים ולחוש אותם

47.   להתנתק ממה שעושה לי רע

48.   להקפיד להשלים עבודה לא גמורה

49.   לחנך את ילדיי בדברים שאני מאמינה

50.   לדחוף את ילדיי לעשות דברים ראשית למענם

51.   לחבק כל יום חזק חזק את אהוביי

52.   לנסוע לארצות אחרות (בבוא היום)

53.   לכבד אנשים ודעות (אפילו שזה לא דעתי)

54.   לכתוב את אשר על ליבי

55.   להרגיש טוב ולשמור על בריאותי

56.   לענג את אהובי

57.   להתענג מאהובי

58.   לפנק את ילדיי בדברים שהם אוהבים

59.   לכעוס כשצריך (מותר)

60.   לשתוק לפעמים (גם זו חכמה)

61.   להרזות (אם לא הייתי חייבת לא הייתי כותבת)

62.   להתאמן זה בריא וחיוני

63.   לרחם על אילו שצרכים רחמים ונחמה

64.   להאמין שיש עוד טוב בעולם ושלא הכל רע

65.   להרגיע את הרגע כשצריך

66.   להמתיק את המרה

67.   להתפלל לפעמים גם זה עוזר

68.   לבטוח באחרים

69.   לעודד אחרים להישגים והצלחה

70.   לברך ולהודות על מה שיש

71.   לשמור בכדיי לא לאבד

72.   לעמוד על שלך בדברים שאת מאמינה בהם

73.   לשבח ולהלל את אילו שמגיע להם

74.   לטפח את עצמך באהבה

75.   ליזום דברים שאת רוצה לעשות

76.   ליצור זה אלוהי וזה שלך

77.   למתן כעסים ורגשות קיצוניים

78.   לחלום ולפנטז תמיד מותר

79.   לנהוג ביושר

80.   להתקשר לחברים ומשפחה ולא לשכוח אותם

81.   לרשום תזכורות בכדיי להיזכר ולעשות!

82.   להגשים חלומות!

83.   להמתין בסבלנות לבאות

84.   לצלם להנציח כך רגעים

85.   לשמוע רחשים של הטבע והסביבה

86.   לצאת עם חברות ולקשקש בלי הפסקה

87.   לבקר משפחה וחברים

88.   לרקום חברויות חדשות, זה מעשיר

89.   להתכרבל לפעמים עוד רגע מתחת לשמיכה

90.   לארח יפה ובכבוד את אילו הבאים להתארח

91.   להתפתח ולמצוא יעדים חדשים ומעניינים

92.   להתלבש בבגדים הכי יפים (אין טעם להשאיר בארון)

93.   להנציח אנשים חשובים ויקרים (זה מגיע להם)

94.   להריח פרחים אפילו בדרך לעבודה

95.   להביט מסביב יש דברים יפים אפילו בסביבה מכוערת

96.   לדעת יותר ורכוש ידע ומידע

97.   לשמח לבבות במתנות (כפי שאת אוהבת לקבל)

98.   להשתעמם גם זה מותר לפעמים

99.   לעשות את כל הדברים שאת רוצה שואפת ויכולה

100.   לחיות!


וכל יום הוא יום טוב להתחיל!

 

 

נכתב על ידי , 20/4/2007 09:00  
30 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של daf ב-23/4/2007 07:27
 



סיפורו של חמי


בהמשך לפוסט הקודם הקשור במשפחת אימי

 

ראיתי לנכון להזכיר שוב את סיפורו של חמי יעקב ז"ל

הזכרתי גם בעבר (קישור)

 


 

חמי יעקב היה איש חם ויקר לליבי איש טוב לב וחייכן, לעולם  לא שמעתי אותו מתלונן על חייו הקשים כילד או על עבודתו יגעת הכפיים, הוא נפטר שנה לפני שבני הבכור נולד

לצערי ילדיי לא הכירו את סביהם אך שמעו עליו את סיפור חייו

 

יעקב, נולד בשנת 1931 בצרפת, כשהיה ילד איבד את אימו, לאחר מכן אביו נישא בשנית לאישה נוצרייה.

בזמן מלחמת העולם השנייה, היה מוחבא אצל משפחה נוצרית בצרפת יחד עם אחיו

בזמן שאביו היה חייל במחתרת הצרפתית שלחמה נגד הנאצים.

לאישתו הנוצרייה היה די לדאוג לשני ילדיה שלה ולכן הם הוחבאו אצל משפחה שהייתה מוכנה להסתיר אותם, עד שנגמרה המלחמה.

בתום  המלחמה כשבאו אנשים לחפש את היהודים שהיו מוחבאים, הוציאו אותם ולקחו אותו ואחיו לבית ילדים בארמון ורסאי שבפריז.

שם עשו להם בר מצווה לא רשמית ללא התחשבות בגילאים.

אחר כך נודע לו שאביו  נלקח ע"י הגרמנים ונספה במחנה ריכוז בטרבלינקה.

אביו כנראה היה פרטיזן ידוע ועל-כן יש רחוב על שמו בפריז.

אין אנו יודעים כלל את הפרטים על מעשיו של הסב דויד.

ומדוע זכה לשם רחוב על שמו בצרפת.

מעולם כנראה לא רצה יעקב להזכר בימים ההם, לכן גם דל המידע!

על ערש הדווי של חמי הגיע לארץ אחיו הנוצרי אשר ביקש סליחה על זה שאימו נטשה אותו ואת אחיו וכך נסגר מעגל.

 

אינני יודעת עם הוא סלח, אך בטח שלא היה בליבו כעס

הוא ואחיו הגיעו ארצה הקימו משפחה נולדו להם ילדים ונכדים

והוא ידע לתת הרבה אהבה לילדיו ולנכדותיו

אני מאוד אהבתי את חמי ואת אחיו הם היו אנשים חמים מאוד

ומלאים באהבה. מעולם לא חשתי כעס ומירמור על חייהם כילדים בגולה

והם גם אף פעם הזכירו את הימים הקשים ההם ...

 

 

תמונה ישנה  מאוד מילדותם של חמי ואחיו

 

 

יהי זכרם ברוך!

נכתב על ידי , 15/4/2007 23:54  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של daf ב-18/4/2007 23:48
 



סיפורה של אימי


 

לכל יהודי שבא מאירופה יש סיפור משפחתי אישי מתקופת מלחה"ע ה-2


רבים המבוגרים שהיו אז ילדים בתקופת המלחמה לא אוהבים לדבר על אותה התקופה.

הם דחפו את  הזמנים ההם במגרה נעולה היטב בנבכי נשמתם, והם לא ממש רוצים לפתוח אותה.

כשבני עשה את עבודת השורשים הוא ישב עם אימי והיא העלתה מעט מהזכרונות.

 

 

אימי, נולדה ב- 1935 בבוקרשט שברומניה.

את ימיי ילדותה כפי שהיא זוכרת העבירה בתקופת המלחמה. מלחמת העולם ה-2,

ומכיתה א' ועד יב' למדה  בבתי-ספר יהודי.

 

ב-1940 התחילה מלחמת העולם השנייה ואביה נאלץ לעזוב את הבית ולצאת לעבודות כפייה ב"פירבינץ" שברומניה.

עיר מרוחקת מעוד מבוקרשט.

הוא היה שם במשך שלוש שנים משנת-  1942-1945, ורק לעיתים רחוקות היה בא לביקור.

לסבתי היה מראה של גויה  - שיער בהיר ועניים כחולות בהירות, כך שיכלה להסתובב ברחובות ללא חשש.

 

סבתא נכנסה להריון באחד הביקורים הקצרים של סבא. וכשסבי חזר הבייתה היה דודי כבר בן-11 חודש.

בתקופת המלחמה כאשר הרעב היה פוקד את בייתם בגלל מחסור במצרכי מזון בסיסיים.

ואימי שהייתה אז ילדה צנומה שדרשה משהו לאכול, סבתי הייתה אומרת לה "לכי לישון ולא תהיי רעבה". 

 

בתום  המלחמה, כאשר אפשרו ליהודים לחזור לבייתם  נאלץ סבי לעשות את המסע ברגל.

משך זמן מסע השיבה הבייתה היה ארבע חודשים.

מרחק של 2000 ק"מ מהעיר שהייתה בקצה אחד של רומניה עד לבקורשט שבצד בשני.

הוא חשש להשתמש אז בתחבורה ציבורית בגלל שהיה יהודי.

 

 

וזה המעט שאני יודעת ממשפחת אימי מתקופת המלחמה.


תמונות סבי וסבתי

אני חושבת שבערך מאותה התקופה

יהי זכרם ברוך

 


 

נכתב על ידי , 14/4/2007 23:26  
24 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של daf ב-18/4/2007 23:32
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בת: 54




הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס , פילוסופיית חיים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לGraphy-Dafi אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Graphy-Dafi ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)