השבוע התחיל כרגיל אך הסתבר כשבוע לא קל...
בשבוע שעבר אבי ואחי נסעו לטיול שורשים ברומניה כפי שסיפרתי לאבי יש עדיין אחות שגרה שם וכיום היא אישה מבוגרת מאוד עברה את גיל ה-80 אני ראיתי אותה רק פעם אחת כשהייתי בת שבע בערך אבי הרגיש שהוא חייב לנסוע ולבקרה כי אולי זו תהיה הפעם האחרונה.
אימי מכיוון שעברה את הניתוח לפני חצי שנה פחדה לנסוע אז אחי הצטרף אליו והם כעת שם.
הם כבר היו בקשר והכל בסדר וביקרו משפחה ונופים מעברם של הוריי.
אימי משום שלא רצתה להיות לבד בבית נסעה להיות עם גיסתי ולשהות במחיצת נכדים.
אצלי השבוע התחיל דיי קשה, עבודה מרובה ולחוצה, ואפשר לומר שדברים נעשו בלוח זמנים צפוף,
ואני מרוצה.!
שלישי אחה"צ בביה"ס של בן-10 עשו ערב קהילתי עם ההורים כל שכבה הציגה תוצרים בנושא שלמדו, שכבת כיתות ה' הציגו עבודות של משחקים מתמטיים, עבודה במדעים על מערכת העיכול ויומן ירושלים והם גם ערכו את הטקס לאחר התערוכה, מסכת לכבוד 40 שנה לאיחודה של ירושלים. המסכת הייתה מרגשת ומרשימה. ובני אמר את תפקידו בקול ובביטחון. ואני הייתי אמא גאה!
רביעי בבוקר קמתי לעבודה כרגיל הילדים יצאו ללימודים, הבעל לעבודה וגם אני התכוננתי לצאת.
בדיוק לפני שעמדתי לצאת קבלתי שיחת טלפון מגיסתי כשהיא בוכייה ומודיעה לי שאמא לא מרגישה טוב הבוקר ומשר"פ מפנים אותה לבית חולים.
(איזה מזל שגיסתי עוד לא יצאה לעבודה ושאימי לא הייתה לבד).
מיד התקשרתי לבעלי ונסענו לבי"ח, אמא הייתה במיון ולא במצב טוב - לחץ דם גבוה ודופק משתנה, והגיעה למצב של דופק נמוך מידיי (פעמיים היא הקפיצה שם את המיון ופעם אחת היו צרכים להחזיר לה את הדופק בשיטה של מכה בחזה) ראיתי את זו שקפצה מעלייה וזה מפחיד, הידיעה שהיא בין לבין... רק לאחר מס' שעות הצליחו לייצב את מצבה. כשהיא קמה זכרה הכל והיא בסדר ועדיין שם תחת השגחה. אמא לא רוצה שנספר לאבא ואחי, אז כשאחי התקשר גיסתי אמרה לו שאמא במקלחת. ואתמול היא אמרה לו שאמא יצאה לקנות גלידה לילד יותר מאוחר הוא התקשר ושאל שוב (לא נשמע לו שאמא קונה גלידה) אז היא כבר סיפרה לו וביקשה שלא יספר לאבא.
אתמול הייתי עם אמא בבוקר בבית חולים ואחה"צ היה טיול שכבתי עם בן- 10 משולב עם הורים במוזיאון העפלה בעתלית
ומכוון שאמא התאוששה והעבירו אתה כבר למחלקה פנימית והיא בסדר.
הקדמתי לצאת בכדיי לא לאכזב את בן-10 והיה מאוד נחמד לטייל איתו. זהו טיול חוויתי במחנה העפלה משוחזר ובו מסבירים לילדים בצורה מוחשית את תקופת העפלה ואח"כ גם ממחישים להם מסע, בו הלכנו מהים כמו פלמ"חניקים ומעפילים אל מחנה העפלה. היה מאוד נחמד וזה גם קצת שיחרר אותי מהלחץ בו הייתי שרויה!
כנראה שעל פניו של אחי אבי קרא את הדאגה והוא התקשר היום אליי הבייתה, אני הייתי אצל אמא, אז ללי כבר סיפר לו והרגיע אותו שהכל בסדר.
אבי ואחי חוזרים ביום שני ואני מקווה שעד אז אמא תשוחרר ותהייה בבית.!
* כששואלים אותי מימה אמא סובלת אני עונה מלב רחב ומלא דאגה, וזה נכון !
ובינתיים ...
שימרו על עצמכם בדרכים
שימרו על ארצנו הקטנטונת
והכי חשוב בריאות!
ומכיוון שדפנה (הכל חדש ונוצץ) שירבטה אותי לשאלון הזה אז....
· מה המילה הכי אהובה עליך בעולם? אמא
· מה המילה הכי שנואה עליך בעולם? שנאה
· מה מדליק אותך מבחינה יצירתית, רוחנית, רגשית? מוסיקה, נוף, שלווה
· מה דוחה אותך? רוע, אטימות.
· מה הקללה האהובה עלייך בעולם? "אינאל דין בבור דה ז'בק" (במרוקאית) אינאל הספינה שהביאה אותך. (מצחיקה אותי)
· מה הצליל האהוב עלייך בעולם ציוץ ציפורים? (מקפיץ אותי תמיד)
· מה הצליל הכי שנוא עלייך אזעקה של מלחמה? (מקפיץ אותי)
· באיזה מקצוע היית רוצה לעבוד (חוץ מאשר במה שאת עובדת בו היום)? צילום.
· באיזה מקצוע לא היית רוצה לעסוק בשום פנים ואופן? התחום הרפואי לא מתאים לי צריך שיהיו מחסומים ואין לי
· אם גן עדן קיים, מה היית רוצה לשמוע את אלוהים אומר לך, כשתיכנסי דרך שערי גן עדן? עשית כמיטב יכולתך
אני משרבטת...את מי שעוד לא ענה...
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
