לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


כי בכל יום רוקדים לצלילי החיים


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2008

העתיד?


 

ביום ראשון אני ובנצעיר היינו בסרט

WALL-E סרט חביב, מצחיק ועם כל זאת מעורר מחשבה

למי שמתכוון ללכת...אז סבבה נחמד

אני אוהבת סרטי אנימציה ופנטסיה אז אני מאוד נהנת

אבל הסרט הזה גם מעורר חשיבה....האם זהו עתידנו? באמת...

ככה ניראה?

 

ראו את הטריילר הראשון...מה אנחנו מעוללים לכוכב שלנו

 

 

 

 

 

 

 

ובטריילר השני...חכו  קצת ראו את הקפטן איך הוא נראה כיצד הוא נע

חיפשתי עוד קטעים מהסרט איך שאר האנושות נראת בערך בעוד 700 שנה

 

 

 

 

 

בקיצור... אנשות שתקועה מול מסך בלי יחסי אנוש פנים אל פנים

אלא רק דרך מסכים, בני האדם לא זזים כלל אלא רק נעים על מושבים מתעופפים

עד כדיי כך שהם שוכחים מה זה בכלל ללכת לא רואים מה קורה סביבם

והכל מנוהל בידיי רובטים...ומשומה דווקא הם מתנהגים בהרבה יותר אנושיות

 

 

 

(בקיצור מטריד במקצת)

 

 


נשקלתי היום ...ולא אין בשורות משמחות, עדיין תקועה באותו המשקל!

לפחות אני נהנת מהחופש עם הבן..אתמול סרט היום בילינו כל היום עם גיסתי וילדיה בבריכה הקרירה...

מחר...עוד לא הוחלט ...אבל בהחלט הולכת לנצל עוד יום ... מסקנה מאתמול להיום החופש לא מועיל לדיאטה

יש כל הזמן חשק למשהו טעים...

 

העיקר שימשיך להיות חופש נעים....אני הסקתי מסקנות מהסרט המוזר והחביב הזה

זה לא רחוק מהמציאות...אפילו של היום!

 

 

 

 

 

ולעת עתה

המשיכו לעשות איזשהו סוג של פעילות פיזית

ככה...שעה ביום! והמשך

חופשה נעימה

DAF

 

 


 

נ.ב. גם היום היינו בסרט....פשוט חם בחוץ

סרט עם אדי מרפי ...לפגוש את דייב...מצחיק גם נחמד לי חייך כך במשך היום

ואדי מרפי בהחלט גורם לחייך...

 

 

בטריילרים שלפניי החלטתי לאיזה סרט אני אלך עם מאמא מיה  בשבוע הבא.... 

 

 

 

נכתב על ידי , 29/7/2008 00:15  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Yuly&aacute;, proud bitch ב-7/8/2008 01:31
 



9.90


מי מחפש את אי האוצר...כאשר האוצר טמון בבית?

 

ביום שישי כשסידרתי אספתי מטבעות של 10 אגורות מפינות שנות בבית

מטבעות מהקערה בפינת האוכל ומקופסא בחדר השינה

מהכיס של הג'ינס ומפינה קטנה בתיקשלי

משולחן הכתיבה בחדר הילדים ומהמגירה שבשידה

מצלוחית קטנה במזנון...ועוד מקומות  מוזרים בהם מתחבאים להם בנחת

מטבעות של 10 אגרות. אספתי אותם לשקית קטנה וספרתי 10 שקלים

במטבעות של 10 אגורות...10 אגרות זה לא כסף אבל 10 שקל כן!

מטבע של 10 אגרות בטל בקלות כאשר אנו משלמים במבצע שמפו ב 9.90 ולא מקבלים  את העודף...

אז לא קיבלנו 10 אגרות...אז מה! האמנם?!...חשבתם כמה כסף עושים מהסכומים המצחיקים הללו 5.90 ..וכיוצ'.

תחשבו עלזה....

 



בסופר אני מאמינה שלא יתנגדו לקבל 100 מטבעות של 10 אגורות

נכתב על ידי , 27/7/2008 23:31  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של daf ב-4/8/2008 01:00
 



יש לי חולשה לפירות העונה...


 

 

התרחקתי בקילו מה-20 והכל יאמר שלא לזכותי

בוודאי באשמתי.... אבל קשה לי ואני מודה

אני מאוד אוהבת פירות ובקיץ יש יופי של פירות

ביום בשישי אירחנו לארוחת שבת את אחותו של ללי ובעלה

היה נחמד וטעים במיוחד....ללי מכין עוף בסילאן וצ'ילי סוף הדרך

ולקינוח קערת פירות עמוסה כל טוב....ליצ'י ואבטיח ענבים ומנגו תאנים חצויים וסברס מתוק שחבל"ז

ובמוצאי שבת חגגנו יומולדת לאבא שלי....אמא הכינה פשטידת פיטריות, גיסתי פיצות, בורקסים

(בפיצות והבורקסים לא נגעתי) ....והעוגה ....טוב נו באמת ... עוגת עם שמנת ושוקולד....לקחתי חתיכה קטנה....

אני מאחלת לאבי היקר...  בריאות ואריכות חיים, אושר, נחת, והמון אהבה!

אז חלפו שבועיים מאז שכמט וחציתי את קו ה-20 ושוב התרחקתי ממנו....בקילו

ורק...האשמתי!

 

 

לא אני לא מתייאשת...אסור לי

גיסותיי כבר הלכו בעקבותיי.... כביכול

והן כבר החלו את הדיאטה יותר רזות ממני.... לא ... אני לא מתכוונת להיות דקיקה...

אבל בהחלט יש לי משקל יעד שאני צריכה להגיע אליו במשך זו השנה

אז אם בשנה הורדתי כמעט 20 קילו אז אני מקווה שבמשך השנה הזו ארד עוד 10

לכן לא עוזבת את הקבוצה ובהחלט....לוקחת נשימה ...מכווצת את מותניי ויוצאת למלחמה כנגד ההשמנה...(שלי).

...מקווה שבשבוע הבא אבוא עם בשורות מחוייכות יותר...

 

 

השבוע שהיה כלכך מעציב...החדשות מדכאות ... חוף הים שאני פוקדת יומיום כל-כך מטונף

ערמות של שקיות ניילון על החוף...אפילו שנראה שגל המדוזות חלף לו...למי הים אין חשק להכנס

קו המים של הכנרת מגיע לקו השחור....השכנים שוטפים את רכבם כאילו שזה לא נוגע להם....

מנהיגים מושחתים ותאווי בצע ...  השנאה גועה... רצח מיותר... מחבלים על שופלים דוהרים על חפים מפשע

עד מתי?

ואני עדיין מנסה להיות  אופטימית לגבי המחר!....

 

 

תפילת השלווה

 

"אלי"

 

תן בי את השלווה,

 

לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם.

 

אומץ, לשנות את הדברים אשר ביכולתי.

 

והתבונה, להבחין בין השניים.

 

"אמן"

 


 

תפילת השלווה משמשת בהמון קבוצות תמיכה.

ולא פעם שמעתי אותה מפי המדריכה שלי...

בעיקרון היא נכונה לגבי כולם להתמודדות אישית יומיומית

הצורך בשלוות נפש אישית, לקבל ולהתמודד עם דברים שלא ניתן לשנות כמו למשל

את זה שיש רוע שכזה בעולם...אך בתפילה הזו אנו מחפשים את האומץ להעז ולשנות את הדברים שאפשר...

את התכונות שלי ...את המלחמות שלי (אצלי זו ההשמנה למשל).

והתבונה להבחין ולהבדיל בין השניים... זה שנשנה את עצמנו ואחרים יראו ויבחינו בשינוי שבנו

אולי ... ולא נשנה את כל העולם... אבל בהחלט נשפיע עליו

כי הדברים גדולים מתחילים בקטן....

 

אז קחו שקית ואיספו אשפה...

השקו את הגינה  בשעות הליל המאוחרות ובקצרה....(אפשר לנצל את מיי המזגן)

ואת הרכב נקו  בדלי אחד וזהו...(ולא בצינור).

סעו בזהירות בכבישים...

ושימרו על עצמכם אנשים טובים!

 

DAF

 

 

 

נכתב על ידי , 22/7/2008 23:20  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של daf ב-27/7/2008 00:57
 



סופשבוע רגוע...


החופש הזה החל...הילדים בבית תקועים בין מחשב לטלויזיה

הבכור עובד קצת, יצא בקרוב לסמינר.

הצעיר מדיי פעם עם הבנדוד, או חבר, סרט, בריכה...

עוד קצת וחוזרים ללימודים

גם אני מרגישה צורך למעט חופש, בקרוב אצא לי קצת

אפילו אם לא אסע לשומקום מיוחד, אצא לים או לבריכה או סתם עם חברה,

קצת חופש בשבילי ...לנשמה!

 

להיות

הבנות נחמה

מילים: אם סי קרולינה
לחן: אם סי קרולינה


מפליאה ומאיירת חיי בכל עת
מנשימה את נשמתי
משמיעה את הגיגיי

יש בי אהבה בלי די

ימים כלילות רק רוצה לא להיות
למתנה, המתנה המותנית באהבה
נשמה חשוכה
תן לי אותך ולא רק אם
תן אהבה בלי תנים בלי תנאים

So far, you see the sky
You cry, you don't know why
Its joy, its happiness
The rainbow makes you feel high
So far, you see the sky.

אולי אלבש גלימה זוהרת
אגדיל עקביי ארחיב מימדי
גם זה לא ישמיע אותי וודאי

ואם אקפוץ לגובה מעבר לאופק
אולי גם זה לא יזיז להם את הדופק
מה עוד אעשה כדי לעלות

הדרך שלי, לעבוד, לעבוד,
לאבד לאיבוד,
כל שביקשתי לתת הלך לאיבוד

האם אתרסק ואתפזר לאנחות
או כך ביקום ממשיך להיות
ודרך ארוכה מתישה וקסומה
ולאן?

אינני מקבלת אותה
אולי חשבתי קצת יותר מדי
עלי לעשות דרכי

שכחתי קמעה
אני סתם סתם
מהלכת על פני האדמה
לא חזקה בעוצמה

מתבזבזת על עוד קפה בבוקר
או ללכת לסרט
הבריחה מאהבה עצמית גורלית

כל שאבקש לקבל התפזר באוויר
המביא לא מביא לנשמה
זה ...

כל-כך רחוק את מביטה לשמיים

את בוכה, את לא יודעת למה

זה העונג, זו השמחה,

זו הקשת המעניקה לך תחושת מעוף

כל-כך רחוק... את מביטה לשמיים

מפליאה ומאיירת חיי בכל עת
מנשימה את נשמתי
משמיעה את הגיגיי

יש בי אהבה בלי די

ימים כלילות רק רוצה להיות
למתנה, המתנה המותנית באהבה
נשמה חשוכה
תן לי אותך ולא רק אם
תן אהבה בלי תנים בלי תנאים

 

סתאם ככה התאים לי השיר הזה...ושמעתי אותו עכשיו ברדיו


 

אתמול רציתי לסיים את השבוע בטבילה במים, בעצם זו הפעם הראשונה הקיץ שהלכתי לבריכה

ללי יצא מוקדם מהעבודה אסף אותי, לקחנו מעט פרות ושתיה, בנצעיר הצטרף עם חבר

והלכנו בערב לקאנטרי הקרוב, ככה עד לשעות הערב שחיתי לאורך הבריכה, ניקיתי את הראש ממחשבות

נהנתי, לפעמים בהיתי במחשבות האם זה בסדר שאני נהנית כאן בבריכה בעוד שקרנית גולדווסר מבכה את אובדנה....

ניסיתי לשטוף מועקה...אבל זה משהו שכנראה שישאר אצלנו כעם לנצח... אולי זה מה שאנחנו צריכים כדיי לזכור

למה אנחנו כאן...

 

(קרנית גולדווסר, אשתו של החייל החטוף אהוד גולדווסר מנהריה, משתתפת

בשיר שכתב משה קלוּגהפט למען שלושת החיילים החטופים - אהוד גולדווסר, אלדד רגב וגלעד שליט -

ולמען משפחותיהם. את השיר הלחין ומבצע נמרוד לב וניתן להקשיב לו כאן)

 

משתתפת בצערם של המשפחות של אהוד גולדווסר ואלדד רגב זכרונם לברכה

גיבורים באל כורחם!

מקווה שגלעד שליט ישוב הבייתה בקרוב....אסור לאבד תקווה...פשוט אסור!


 

שתהה זו 

 שבת טובה ושקטה

בחום הזה קשה לצאת לטיולים...אנחנו בבית, בסרט, בטיוליי שבת בין מזגן למזגן...

קצרים שכאילו...



DAF

 

נכתב על ידי , 18/7/2008 09:21  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של DAF ב-22/7/2008 23:58
 




 

כל היום ... הרגשתי מחנק בגרון.

לא נעים שכזה. צורך  עז לכעוס, לבכות, לחבק,

אי אפשר שלא להרגיש ....לחוש בכאוס של המשפחות

הם גיבורים אמיתיים, אנשים שנלחמים על שלווה ושפיות

עד רגע האמת, אמת שהייתה כביכול ידועה מראש.

אבל היום אפשר לתת לנפש האבודה, מעט מרגוע כשהבנים יהיו תחת אבן בבית.

הם בעיניי גיבורים!

 

ואיזה גיבורים שחררנו להם, פחדנים מוגי לב שפוגעים באזרחים בבתיהם

הריי לא באמת האמנו לפחדן הזה שמדבר רק דרך מסכי וידאו....

גיבורים של השטן!

 

אין לי צורך לתאר לכם את תחושותיי

אני בטוחה שכל העם הזה הרגיש היום בדיוק כמוני

כעס, עצב, צורך עז לחבק את המשפחות של אלדד רגב  ו אהוד (אודי)  גולדווסר

 

תהה נשמתם צרורה בצרור החיים! יהי זכרם  ברוך!

 

 

 

נכתב על ידי , 17/7/2008 00:06  
27 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של honey:) ב-18/7/2008 01:09
 



להעז לעשות להצליח! לחיות!!!!


 

אתמול בקבוצה חייכתי....  20 קילו פחות נראים קרוב מתמיד, עוד 400 גרם
המדריכה אמרה לי  "אני מלווה לך אותם היום כאילו כבר ירדת 20 קילו
אבל את חייבת לי"... זאת אומרת שבשבוע הבא אני חייבת לרדת לפחות 500 גרם
...
בתוכן השיחה בקבוצה המדריכה סיפרה לנו על תכנית שראתה ביום ראשון  בסדרת "הסיפור האמיתי"

"איך את מעיזה" מספר את סיפורה של חני עייש, שבגיל 25 חלתה במחלת ניוון שרירים קטלנית, ורופאיה קצבו לה רק שנתיים לחיות.

חני לא נתנה למצבה הרפואי להפריע להתפתחותה האישית, והייתה האישה הראשונה בעולם שהצליחה ללדת ילדים במצבה הבלתי אפשרי.

חני ניהלה מאבק בלתי מתפשר על זכותה להפוך לאם, ילדה שני ילדים, ועשתה את הבלתי יאמן למרות הסתייגויות הסביבה ובניגוד להמלצות הרופאים.

הסרט מתאר את מאבקה הבלתי מתפשר של חני, בממסד ובקשיים הכלכליים לצד לימודים ובניית קריירה חדשה.

בשיאו של הסרט חני פוגשת בפיסיקאי, סטיבן הוקינג, החולה באותה המחלה, במפגש מרגש בין שני אנשים שלא נתנו לגוף שבגד בהם להכריע את רוחם.

 

קישור לכתבה על התכנית

 

 

המדריכה הראתה לנו את הקטע האחרון בו עושים  בחברה בה חני עובדת מסיבה לכבודה.

וכולם נפעמים ומשבחים את היכולת המדהימה של האישה המיוחדת הזו.

ובסוף הסדרה בעלה אומרמאחורי זאת האישה עומד בעל מופתע! ....

אחרי המפגש הלכתי כהרגלי לאימי וסיפרתי לאמא על המפגש מסתבר שזו קרובת משפחה של חברה טובה שלה
והיא מכירה את הסיפור היטב....
כשאני חושבת על זה...ואני חושבת על כמה חזק הוא הרצון והאהבה לחיים, (גם אצל אימי).
אני מעריכה מאוד את החוזק הזה, וזוהי הדוגמה הטובה ביותר לדעת שחייך הם חיים לגמריי לא רעים,
ושווה לדעת להעריך ולכבד אותם!

אז כשאתם חושבים שאי אפשר יותר, שזהו נגמר, שרע לכם ואתם לא מצלחים בכלום...
תעצרו שנייה ותיזכרו  בחיוך הזה   וזה כבר יעמיד את כל בעיותכם בפרופורציות הנכונות!



 

המשך שבוע טוב 

 

DAF 

 

 

נכתב על ידי , 8/7/2008 17:23  
30 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של shilla ב-16/7/2008 18:46
 





Avatarכינוי: 

בת: 54




הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס , פילוסופיית חיים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לGraphy-Dafi אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Graphy-Dafi ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)