לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


כי בכל יום רוקדים לצלילי החיים


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2008

ושתהה זו שנה רוויה במים...אמן


 

 

ראש השנה בפתח תחילתה של שנה חדשה

שנת תשס"ט, אחד מנהגים לקראת ראש השנה, הם בקשת סליחות מכל מי שיתכן ופגענו בו במהלך השנה החולפת. אנחנו רוצים בכל ליבנו

ולהתחיל את השנה עם "דף חלק" ומבלי שאף אחד ייטור לנו טינה ובדיוק כפי שאנו מצפים שיסלחו לנו בקלות,

כך גם מאתנו מצפים להיות נוחים ומהירים לסלוח.

 

אז...ראשית אני מבקשת סליחה אם פגעתי במשהו שלא במתכוון ובוודאי שגם סולחת...

 

יש הנוהגים לבקר בבית הקברות בבוקר שלפני ראש השנה, ולהתפלל בקברות הצדיקים.

מובן שאסור להתפלל אל הצדיקים, אלא רק אל הקדוש ברוך הוא, ולבקש שישמע לתפילותינו בזכותם.

 

אני חולמת אותם... חולמת על סבי וסבתי, חולמת על חמי ומתגעגעת, נזכרת בימים

שהם היו עימנו בחגים, את סבא וסבתא שמחים לקבל את אגרות השנה הטובה

שהייתי מכינה להם, וחמי וקולו המיוחד מאחל שנה טובה, וכשהיינו נוסעים

לקיבוץ ומקבלת חיבוק גדול מהדוד זכרונו לברכה.

אני מאמינה שהם סוג של מלאכים ששומרים עלינו,

 

ובכל זאת יש שאלות של למה?.

 למה אנחנו נאחזים באמונה?

אפילו שהגעגועים מותירים אותנו בשאלות , למה חמי ואחיו היו צריכים

לקבל את המחלה הארורה? למה לא נזהרים ואנשים מתים לחינם בכבישים?.

למה יש כל-כך הרבה סבל בעולם, רעב, שנאה ורוע? למה רוב המלחמות הם בגלל שנאת חינם

על רקע דתי ועדתי? למה האדם לא למד מהעבר וחוזר על טעויות גורליות לקיומנו?.

 

ראש השנה הוא חג משאלות הלב! חג שבו נייחל ובו נבקש, שתחל שנה וברכותיה.

שתהיה השנה הבאה עלינו לטובה, מתוקה כדבש.

שתבוא שנתנו שלום וימינו חיים! שישאו עצינו פריים ושדותינו ירוו מים.

שיהמה ביתנו אדם, ויהא צעדנו איתן.

וכן נוהגים לאחל זה לזה - "לשנה טובה תכתבו ותחתמו" (והכוונה לכתיבה ב"ספר החיים).

 

אעפ"י שלבי נצבט כשאני חושבת על למה?

אני עדיין נאחזת באמונה ומייחלת לשנת תשס"ט שתהה זו

 

 

 

שתהיה שנה סופר ובה

 

שתהיה זו שנה של בריאות איתנה

שלוות נפש, אושר בלב ופרנסה טובה.

שמשאלות יתמלאו, חלומות יתגמשו והבריאות תישמר

שהשנה בכל יום מחדש נבחר בטוב ולמלא בו גם את המחר!

שנת שגשוג ושלום, שנה של מימוש השאיפות

שנה של אושר וברכה, שנה של שלום ואחווה,

שנה של הצלחה ושגשוג, שנה פורייה, מלאה באהבה, שנה ללא כל אכזבה

שנת ניסים ונפלאות, שנה של הפתעות שנה טובה עם טעם של עוד....

 

לכם לי ולכולם!

 

 

 DAF

 

 

 

נכתב על ידי , 28/9/2008 23:57  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Daf ב-2/10/2008 22:28
 



אחחח.....



חשבתי איך להסביר אושר מהו ...ואפילו לא במילה

חישבו על אנחה...פשוט כך...אחחחחחחחח ... אנחה

 

אחחחח ...איזה טעם ...גן עדן

אחחחח... איזה ריח נפלא

אחחחח.... איזה ים

אחחחח איזו שקיעה

אחחח  איזה יופי של ציור

אחחחחח איזה יופי של תמונה

אחחחח אילו צבעים

אחחחח איזו הצגה מהנה

אחחח איזה שיר מרגש

אחחח  איזה  ספר טוב

אההה אחחח ...שם בדיוק זו הנקודה

אחחח זה נפלא אני אוהבת אותך

אחחח  זה כואב

אחחח זה הלב

אחחחחח  אני מרגישה

אחחח זהו אושר...אני חיה!


כתבתי את הפוסט הזה אמנם לפרוייקט ההשרדות של דפנה

אך לא מעט עסקתי גם בעבר בנושא האושר למשל.

1. עניין של בחירה

2. 100 תזכורות

3. להעז לעשות להצליח

ויש עוד....

 

וכן אושר הוא גם עניין של בחירה, נכון שהחיים לא תמיד מחייכים, ולא פעם נדמה שזהו נגמר

אני מכירה לא מעט אנשים שהחיים שלהם לא כלכך ורודים,  וכלל לא קלים אך הם נאחזים בחיים

ובוחרים לתפוס את רגעי האושר ואותם לנצור חזק, ואותם להבליט בחיים, אין לי ספק שאושר חייב

להיות מהול בלא מעט כאב, אחרת איך נדע להבחין?

 

והמורה הכי טובה שלי היא אמא שלי (שתזכה לחיים ארוכים).

 


לילה טוב....

אחחחח איזו כרית רכה


DAF

 

 

נכתב על ידי , 22/9/2008 23:28  
27 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של honey:) ב-29/9/2008 03:36
 



מטאל זה לא צבע של אוטו?


 

אם הייתם באים הבייתה אחרי יום עבודה עמוס ומפרך

מחפשים קצת שקט ובמקום זה

הייתם שומעים מהחדר של הבן את המוסיקה הזו...

 

 

את האמת

מה הייתם חושבים?

 

 

אני בדרך כלל אומרת...מבקשת יפה: " בבקשה תנמיך"

או "תשים אוזניות"

לפעמים יש לי הערות ציניות ולא נעימות כמו:

"איך אתה בכלל מסוגל להקשיב לזה"....

"מה זה הרעש הזה"?

 

 

אגב זו להקה ישראלית שנקראת "ביתצפר" (קישור)

 

או כשממש כואב לי הראש אני כבר מרימה טונים (מטאלים שכאלה)

"זה מטריף את השכל"....

או "זה בכלל לא מוסיקה"

ו"למה לצרוח ולא לשיר?"...

 

ובכן הבן שלי טוען שאני בכלל לא מבינה

ונתן לי לקרוא את הכתבה הזו (קישור)

"דפיילר" חופר - מכתב המטאליסטים

... שנכתבה ע"י יותם אבני ב2005

 

זו אמנם כתבה ישנה המדברת אל ההורים המודאגים

שהילדים שלהם מתחברים למוסיקת המטאל המבהילה הזו

ואני ממליצה לקרוא ... זה מרגיע...קצת

 

באמת שאני לא מכתיבה לו מה לשמוע

וכשהוא רוצה ללכת להופעות אני מרשה

אבל בן שלי יקר ... אני מעדיפה שנקנה רכב חדש בצבע מטאלי שכזה

 ומוסיקת מטאל... אני לא חייבת לשמוע ולאהוב ... נכון?!

 

 


חזרנו עכשיו אני והבן המטאליסט שלי מביקור אצל סבתא (אימי שתזכה לחיים ארוכים) בביה"ח

היא נמצאת שם אחרי שביום רביעי היא לא חשה בטוב העברתי איתה את הלילה שם

כעת היא ברוך השם מרגישה הרבה יותר טוב, הבאנו לה דברים טובים פירות, כרית נוחה, סודוקו, וספר

בכדיי להעביר את הזמן....  כנראה שכבר תישאר להשמת קוצב השבוע.

מתפללים שהכל יעבור בשלום ואת יום הולדתה והחג הקרב נחוג בבית! אמן!

 

 

שבוע טוב

מלא בהכנות לקראת החגים והחגיגות

וכמובן

העיקר הבריאות

DAF

נכתב על ידי , 20/9/2008 23:31  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Daf ב-23/9/2008 22:53
 



גמני חזרתי ללימודים


 

ימים לא קלים הימים שלקראת החגים, ים של עבודה

שצריכה לצאת לפני החגים, ויש תחושה של לחץ

התחלתי גם ללמוד בקורס בימי שישי על תכנה חדשה.

 

אבא ביום חמישי היה בבי"ח עם בעיות בכליות

כרגע הוא בסדר והוא בבית ומאחלת לו ים של בריאות!

אמא מפתיעה כתמיד ברגעי לחץ נראה שהיא יכולה

להחזיק את העולם על כתפייה הקטנות

ואני דואגת לה, כי זה לא בדיוק כך גם היא בהמתנה

לקראת נתוח של התקנת קוצב לב (וזה מלחיץ)

אוהבת את הוריי מאוד ומאחלת להם הרבה בריאות!!!!

 

כמה בקלות אנחנו שוכחים שבעצם אנחנו כאן לזמן מוגבל

ולוקחים כמובן מאיליו את החיים.

פתאום ביום בהיר מגלים שדברים שיכלנו לעשות אתמול

היום זה כבר ממש לא קל, כי אנחנו פחות צעירים, פחות קלים פחות גמישים, פחות בכושר

פחות בריאים, כי פשוט שכחנו לשמור על עצמנו ומעט להשקיע בעצמנו,קצת לנוח, קצת לחיות!

יום אחרי יום, עבודה, אוכל, לחץ , שינה קלה,  היום גם לימודים (שזה בעצם נחמד) ו....

 

שמעתי בתכנית בוקר בערוץ 10 דקה לפני שיצאתי לעבודה על זה שביפן "מתים מעייפות"

בגלל מוסר העבודה הגבוה שלהם שם, הם משקיעים ועובדים ממש מצאת החמה עד צאת הנשמה

ואשכרה מתים, היו תמונות של אנשים בחליפות ועניבות פשוט נופלים שדודים אחריי יום עבודה על רצפת הרכבת

וישנים. חיפשתי קישור לכתבה אך לא מצאתי  אבל מצאתי משהו מעניין על ספר "בשבח האיטיות" של קרל אנורה

התרשמתי שכדאי לקרוא  ולהחכים...

 

ואז... גם מצאתי...את הקישור לכתבה בערוץ 10

 

אז לבנתיים.... לא חלילה שנעלמה לי חדוות הקריאה והכתיבה כאן

אבל פשוט תקופה לחוצה, של דאגות, עבודה ולימודים...

 

לגבי המשקל...שומרת !

 

אז המשך שבוע טוב

ויאלה ביי הולכת לעשות קצת שיעורים



DAF

 

 

נכתב על ידי , 15/9/2008 21:45  
24 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של honey:) ב-20/9/2008 16:50
 



גמני בריאלטי


 

יימי הולדת....

פרוייקט רייאליטי החדש

 

דווקא בא לי טוב הנושא הזה ימיי הולדת בתקופה הזו

...גל של ימיי הולדת הולך לתקוף אותי בעוד הנני מוזמנת

לשלל בריתות ועוד חגיגות.... כאשר באופן כללי אני אוהבת ימיי הולדת...

 עדיין זה כרוך בהמון הכנות וחשיבה מוקדמת.

 

של מה ללבוש? וכמובן ללכת לקנות מתנות מה מתאים? ומה כדאי?

 

ואני תמיד נוטה לקנות דברים שאני אוהבת ממש לעצמי ...אפילו אם זה יהיה

בגד לילדה בת 5 .....כזה בדיוק הייתי רוצה אילו הייתה לי ילדה!...או אם הייתי בת 5

 

משומה  מודה שאני נוטה  לשכוח תאריכים  מדויקיים  וכמעט תמיד אני צריכה להתקשר ולהתנצל

על איחור קל....לכן חייבת לנהל יומן כזה מצפצף שיזכיר לי...(טוב שיש בפלאפון).

 

עוד מעט וכבר מתחלים ימיי ההולדת  של מקורביי האהובים...ראשית... אימי, אחי, בעלי, (מאזניים)

הבת של גיסי,  אני והבן של אחי (באותו היום)...(עקרבים).

וכמובן שני בניי האהובים (קשתים) ועוד...

 

כאילו ונבחרה לי התקופה הזו של חגים וימיי הולדת,  זאת אומרת שבאמת האביב הוא של הפריון

ובחורף תקופת הבריאה..לא כך?!  בערך...

או שפשוט אני מתחברת נהדר לאנשיי שלהי החורף!

 

ומה בעצם חוגגים ביימי הולדת?...את היום בו הגחת לעולם והבאת את הצרחה הראשונה

ומאז שורדים בעולם מטורף....אז חוגגים עוד שנה שאתה כאן ואומרים תודה

על חיים פשוטים בלי צרות והמון אהבה של משפחה וחברים...בלה בלה בלה....

 

אנחנו גם ממצאים ימיי הולדת סתם בשביל לחגוג כמו למשל.... ימולדת לבלוג

וימולדת לפרוייקט וימולדת לבית ולשן שצמחה ולזו שנשרה....ועוד ועוד

מקבלים המון מוצרי ספא ואיזו חולצה ועוד איזו שטות שלא ממש צריכים

ומשתמשים עד לתחליף חדש בשנה הבאה...כיף גדול שמחה גדולה

במיוחד לאחת כמוני שאוהבת  פיצ'יפקס ושטויות....

 

כשהייתי ילדה הייתי אוהבת כל מיני שטויות הייתה לי כזו כוננית קש

שקיבלתי מתנה לימולדת מאיזה דוד, ועלייה הנחתי את כל הפיצ'פקס

שקיבלתי מתנות מחברותיי, הייתי אוהבת לקבל בובות פרווה ומיניאטורות

נרות והמון המון שטויות...מה שמזכיר לי

שאמא שלי הודיעה לי חגגית שהיא מתכוונת למסור את כל הדובים שלי לגן הסמוך

....הגיע הזמן....גם אני צריכה לנקות קצת מגרות ולמסור כל מיני מתנות ימולדת של הילדים

צעצועים ומשחקים שדי להם, וגם כך פסיקו לעניין את ילדיי שכבר צמחו וכעת סתם תופסים מקום במגרות....

 

עכשיו אני צריכה לחשוב מה לקנות לימי ההולדת הקרבים.....

 

מה אתם מציעים?

 

וככה בשביל הכייף אז ימולדת שמח לפרוייקט:  ה"ריאלטי בלוג" של דפנה    ובהצלחה

 

אז...לימים טובים הקרבים ובאים ...אני מצפה.... לחגיגות לחיבוקים לנרות לברכות והאיחולים

וכמובן למטעמים....והרמות על כיסא כמספר השנים...(השנה אפשר )

ובהמון אהבה וכן ברכת השירה "שנזכה לשנה הבאה...עד 120 שנה"....

 

בהמון אהבה

 

DAF

 

 

 

 

נכתב על ידי , 8/9/2008 23:55  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של DAF ב-11/9/2008 23:14
 



אולי?... ואולי לא!


 

 

כך יוצא שאני נמצאת כאן פחות, אפילו לטיולים בשבת לא ממש יוצאים בעיקר בגלל החום הזה!

 

אז....אולי זה הקיץ החם, ואולי זה הקור של המזגן בעבודה (תאמינו לי קר)

אולי זה הלחץ המטורף בעבודה, (לחץ של לפני חגים).

ואולי אילו החדשות המדכאות לאחרונה (רציחות של ילדים קטנים , אונס של נערה ע"י ילדים

תאונות ומוות בדרכים) ובכלל....

 אנשים שאני מכירה וקרובים פתאום נמצאים בסוג של מצוקה

בעקבות מצב או מחלה.... לא יכולה להצביע בדיוק, משתדלת לתמוך

ומנסה לשמור על סוג של אופטימיות שהדבקתי כאן לאופי שלי

 

אבל נצבט לי בלב  והכאב מוחק בקלות חיוך טיפשי מתכנית טלויזיה או מסרט.

 

אולי כדאי בכלל להכנס לבית של "האח הגדול" ולהתנתק....ואולי בעצם לא!

אולי כדאי להרגיש טוב "בערום מלא" ואולי בעצם לא כלכך....

"לרוץ למליון"? לברוח לאי של "השרדות"? ....

"מפרץ האהבה"

...במילא לא בשבילי כבר  (לי יש!)

 

ואולי כדאי לעזוב את כל ה"ראלטי" הזה ובעצם להתחבר לקרקע ולמציאות

כי ממילא זהו סוג של "מירוץ" או "השרדות" אבל בחיים האמיתיים והאישיים שלך

ויש בזה הרבה יותר "ראלטי" ושווה יותר לשמור על שלווה של שיגרה "משעממת" אבל אמיתית

ומלאה בחיים הנכונים!


 

ובכל זאת בשביל הטעם הטוב...משהו קטן וטוב...שוב מתקרבת ל-20 קילו ....עוד 300 גר'....נראה קרוב מתמיד...אולי בשבוע הבא....

ואולי לא....לא תולה ציפיות....(עם ציפיות ממלאים כריות)

 

הייתי בסרט "מאמא מיה" עם אמא ...ממש סרט שמתאים ללכת עליו עם אמא...ובכלל...

מוכנה ללכת שוב....למוסיקה הנעימה של "אבבא" וגם נדבק לי החיוך הטיפשי מתחילת הסרט ועד סופו....

בסופהשבוע האחרון של החופש היינו בסרט תלת מיימד "מסע אל בטן האדמה" נחמד לראות כך סרט

 

שני ילדיי החלו את שנת הלימודים הצעיר החל ללכת לחטיבה, והוא נראה מאושר, בא עם חוויות חיוביות. מאחלת לו המון הצלחה

בפסיעותיו הראשונים בבי"ס של בוגרים!

הבכור גם החל את שנת הלימודים ה-11 שלו בבי"ס אחר...  יש בי המון אמונה ביכולתיו להצליח

וגם הוא מודע ליכולתיו לכן מאחלת לו המון המון הצלחה בבגרויות הקרבות!

 

ובנימה אופטימית זו...אאחל.

 

שהחיים יתמלאו בחיוכים קטנים וטיפשיים

ובהרבה דברים קטנים וטובים!

 

 

 

DAF

 

נכתב על ידי , 3/9/2008 00:08  
25 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של DAF ב-8/9/2008 23:29
 





Avatarכינוי: 

בת: 54




הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס , פילוסופיית חיים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לGraphy-Dafi אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Graphy-Dafi ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)