וואו יש לי כ"כ הרבה להגיד
לשחרר, להוציא מעצמי
ואני לא יודעת אם כדאי..
בעצם, זה בלוג שלי,
ואם פה אני לא אפרוק אז איפה ?
אני רק מקווה שמי שזה לא עליו לא יחשוב שזה עליו
ושמי שזה מכוון אליו יבין,
למרות שאני לא בטוחה בעצמי למי בדיוק זה מכוון
אבל בכל מקרה ..
טוב אז אני כבר מיום שבת חולה..
יום ראשון לא הגעתי לבצפר,
למחרת כן [טעות גדולה ]
מה שגרם לזה להתגבר קצת ,
ומיום שלישי ועד היום [יום חמישי] לא הלכתי לבצפר .
וסיכויים קלושים שמחר אלך .
למי שתוהה אז יש לי כאבי ראש, סחרחורות, חום גבוה, וכאבי גרון חזקים [דלקת]
לא ציפיתי שכשאני אהיה חולה, כולם יתקשרו וישאלו מה איתי וישלחו הודעות וידאגו לי
ציפיתי רק מכמה אנשים מסויימים .
אלה שמתיימרים להיות חברים שלי ..
אלה שקל להם לבוא כשהם רואים שאני בוכה בבצפר נניח ,
וזה לא דורש מהם מאמץ כ"כ גדול לבוא ולשאול מה קרה ..
אני לא מזלזלת בזה חס וחלילה, אבל משהו לא מסתדר לי .
כל מיני אנשים שאני מצידי תמיד השתדלתי להיות שם בשבילם,
אם זה במילים, אם זה בחיבוק
ברגעים הכי קשים שלהם, ולהפך, גם בטובים
בלי שיבקשו ממני לעזור, וגם בלי שיבכו, פשוט הייתי שם .
לא יודעת, כנראה שציפיתי ליותר מדי ,
למרות שלדעתי זה די בסיסי לא.. דאגה ?
ברגעים כאלה אני מבינה בשביל מי שווה להיות שם ובשביל מי לא ..
למרות שאני מכירה אותי..אני לא אצליח להפנות גב למי שצריך אותי
לפעמים הייתי רוצה להיות מסוגלת לעשות את זה /:
אני לא כועסת, או עצבנית .. אולי קצת מאוכזבת
אבל בעיקר - מבינה .
יש מצב שדברים הולכים להשתנות .
ואני רק מקווה, שכשאחזור, אלה שדיברתי עליהם קודם,
לא יהיו צבועים ויגידו " וואי קוורל חזררת, התגעגעתי ! "
כי אם באמת היה געגוע - הייתם טורחים לבדוק מה שלומי בכלל ..
או שלא ?
ואלה שכן היו ודאגו ועזרו גם בלי שביקשתי,
והחברות המדהימות שלי שגם קפצו לבקר, אפילו שזה היה לזמן ממש קצר
אני רוצה להגיד תודה .
באמת שאני מעריכה כל מילה .
אפילו אם זה רק "תרגישי טוב . "
לא שאני מחפשת את הצומי ואת היחס..
בין חברים זה אמור להיות ברור ^
טוב זה היה פוסט מבולגן ולא ברור,
אל תנסו להבין , ואל תכנסו לעומק שלו .
סתם הייתי צריכה לפרוק ..
אולי בכלל אני טועה ?
שיהיה יום נהדר לכולם ,
ורק בריאות .
קורל (: .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קורלייי :]]