לאנשים מסויימים הכותרת עשויה להישמע כמו פוסט דרמתי ואיכותי שבו אני מספר בצורה מרגשת אך לא מפורטת על הרגשות והסיבוכים בחיי, שגורמים לי לתהות על משמעות החיים.

אבל לא, הכוונה היא לא ללכת לאיבוד נפשית, אלא ממש פיזית. והפוסט הבא ממש לא הולך להיות דרמתי ואיכותי אלא ההפך הגמור.

אתמול הלכתי עם חברים לקניון. נהנו וצחקנו. ואז ענבל נעלמה. בהתחלה זה לא עניין אותי.

טוב גם אחרי זה זה לא עניין אותי.

בסוף נזכרתי שאני אמור לחזור איתה הביתה והתחלתי להבהל!

חיפשנו וחיפשנו ולא מצאנו את ענבל. היא לא ענתה בפלאפון. ברגע של ייאוש אמרתי "אני יתגעגע לענבל השמנה הזאת תמיד היו לה סוקריות בטעם תפוז. :( :( "

התחלנו לשאול אנשים אם הם ראו אותה ואז הבננו שנורא קשה לתאר את התווי פנים של ענבל כי תמיד בהינו לה בחזה -__-

בסוף מצאנו את ענבל אוכלת פיצה באזור האוכל(כי היא שמנה!!!) עם איזה ילד אחד שלהפתעתנו לא היה בכלל בויארצ'יק O: בעצם, זה לא היה ילד! זאת הייתה ילדה! ענבל לסבית!

סתם...נראה לכם? נראה לכם שענבל תהיה עם מישהו שהוא לא בויארצ'יק?

ואז חזרתי הביתה עם ענבל אוטי ובויארצ'יק ובבוקר מצאנו את אוטי ובויארצ'יק שוכבים מחובקים. ידעתי מההתחלה!

אז זהו בנתיים אין לי משהו יותר טוב לספר עליו. יום טוב D: