From Where You Are

"אני אוהב את זה. רק אצלנו זה ככה. פעם כן פעם לא, פעם אוהבים ופעם לא מדברים. לא, כזה קשר אין.

אני אתן לך מה שתרצי.. את יודעת שאני תמיד איתך ילדה...רק תחשבי. באמת. כי מגיע לך. ויותר."

אין לך מושג קלוש כמה אני אוהבת וכמה אתה חסר לי.

אין לך מושג קלוש כמה הויתור הזה כואב. זה בדיוק לחתוך ללא רחם חצי מהלב שלי ולזרוק לכל הרוחות.

נכון. אמרתי לך שכשאתה מאושר אני מאושרת, ואין בזה שום ספק.  (גם אם זה איתה)

אבל אתה לא כאן. אתה לא 'שלי'.

דברים שנועדו לקרות קורים.

הוא אמר לך פעם עלינו משהו בסגנון ה"איך אתם לא ביחד?" ושנאתי אותו על זה. שנאתי אותו. ואהבתי לפני. ומי בכלל חשב שאני מסוגלת להתקרב עד גבולות אחרים לגמרי לחבר טוב שלו? מי בכלל חשב שאני אקשר אליך?

מי חשב שאני לא אוכל לתאר את עצמי ללא התיאור שלך. 

"ואיכשהוא הדלת נשארת נעולה."

גם הוא אמר.

אני אוהבת אותך ככה. עד כדי כך.

(ונמאס לי)