לפעמים זה אפילו מסובך ומייגע.
בעיקר כשאתה שם גודל לכל דבר.
ולפעמים כשאתה מנסה לקחת את הדברים בקלילות,
זה מתחרבן לך בפרצוף.
ויש ת'אנשים האלה שממש לא עוזרים,
שיושבים לך על הצוואר כמו איזו עלוקה
ומוצצים ת'דם. אבל מה מוצצים! שמרוב כאב לא מרגישים כלום.
ויש כאלה שמוצצים לכם ת'צוואר וזה ממש נעים.
ואתם יודעים שזה לא נכון בשבילכם... אבל לכו תפסיקו את זה עכשיו.
ולפעמים גם אתם הם אלה שמוצצים מרוב תסכול.
אתם בטוחים שאתם לא בסדר, אבל בעצם סתם הפרזתם במחשבה.
קורה לכם הרבה פעמים שאתם יודעים את התשובה,
אבל בכל זאת מנסים ואז מגלים שיכולתם לחסוך את זה מעצמכם?
לי זה קורה כל הזמן.
כן, אני עד כדי כך מטומטמת.
אבל מכיוון שאני אקום מחר בבוקר,
כי אין לי ממש ברירה אחרת...
אני אשתדל ללמוד מהטעויות ולהקשיב לאינטואיציות.
ועד אז... אני אמשיך להיות ענבר המטומטמת.
זה לא כל כך פשוט לחיות,
לפעמים זה אפילו מסובך ומייגע.
אבל עדיין, שווה את זה.
ביוש.