אני לא מוצאת את עצמי...
אני לא בטוחה איפה אני רוצה להיות.
אני תלותית.
אני רוצה לברוח כל הזמן לאנשהו...
ממה אני בורחת בכלל?
אני כל הזמן מגיעה למסקנה
ומאבדת אותה כשאני מאבדת את עצמי.
זה נכון שמה שמקדם אותך בחיים זאת המטרה,
אבל מה קורה כשאתה משיג אותה?
עדיף להיות ממוקד.
אני מבולבלת מידי...
אירית?
[כן, אני עצלנית. אני יכולה להגיע לזה לבד.. אבל אם כבר אמא שלי משלמת לה... קיצר, מתי קובעים? אין לי זמן בכלל]
הם בכלל לא מודעים לעצמם. קבוצה נותנת כוח... דווקא בגלל שאני מודעת לעצמי אני בחוץ. פשוט קל להם. הייתי רוצה גם כשאני יושבת סתם ככה בבית... להנות מעצמי ולא להרגיש לבד.
הכל בשביל המטרה?
כנראה שכן...
באופן אירוני צחקתי גם על עצמי.