אחרי שחפרתי לכם על הטיסה ועל הזמנים שלנו בפולין, אני אחפור לכם עכשיו על מה עשינו בפולין כשהגענו לשם, מהרגע שנחתנו עד הרגע שבו הלכתי לישון
"עכשיו כשאני כותבת אני נמצאת בחדר במלון לפני השינה ולפני יום חדש.
כאשר נחתנו בפולין וירדנו מהמטוס הייתה רוח שהקפיאה את כולם, לא כולל אותי (הרי אני אוהבת את הקור), אחרי שדה התעופה (לא צריך לספר מה היה, זה ישעמם, הבדיקות לקיחת המזוודות וכו...) נסענו לבית הקברות, שקבורים שם פולינים ויהודים, סיפרו לנו כמה סיפורים על בית הקברות הזה, טיילנו צילמנו ויצאנו להפסקה של שעתיים. טיילנו בקניון, הזמנתי בשבילי ובשביל החברות שלי גלידה כי הן מסתבכות עם האנגלית, אחרי ההפסקה נסענו לגטו ורשה, יותר נכון נסענו לראות את מה שנשאר מגטו ורשה, מה שנשאר זה החומה, שהיהודים בנו, וגם שילמו בשביל לבנות אותה. סיפרו לנו קצת סיפורים שם, אבל בגלל העייפות של הלילה אף אחד כמעט לא הצליח להשאר ער, חברה שלי נרדמה והערנו אותה, וגם ידיד שלי נרדם אבל שמתי לב לזה כשהתחלנו ללכת משם, ופתאום אני רואה אותו עדיין יושב, אני מסתכלת עליו ואני רואה שהוא ישן, ראיתי גם שאף אחד לא מעיר אותו אז הערתי אותו. אחר כך נסענו לביתו של יאנוש קורצ'אק אבל דווקא שם המצלמה שלי החליטה להתקלקל לה, אז צילמתי את הבית עם מצלמת הוידיאו של חברה שלי, גם שם הרצו לנו שעה, אבל הפעם לא רק שניים נרדמו, כמעט כולם נרדמו, אני בקושי הצלחתי להשאיר את העיניים פתוחות, כשסיימנו שם נסענו לבית המלון, לקחתי את המפתח לחדר (בגלל שאני האחראית על החדר) ובאתי לעלות במעלית, אבל הייתה מעלית אחת, קטנה ואיטית ומלא אנשים בתור, אז החלטתי לעלות לקומה השניה במדרגות, ואז פולני עזר לי לסחוב את המזוודה עשד הקומה הראשונה, אמרתי לו תודה (באנגלית) וניסיתי בכל הכוח שנשאר לי לעלות את המזוודה לקומה השניה, אז כריס עזר לי (כריס הוא הכב"ט הפולני שהיה לנו) אחרי כמה דקות היינו צריכים ללכת לאכול במסעדה, וכל צעד שעשיתי עם רגל ימין כאב לי, כשחזרתי לחדר גיליתי שהרגל שלי קיבלה מכה והייתה התנפחות, יותר מאוחר כאשר ישבתי וחיכיתי לטלפון מההורים שלי שיחקתי עם המצלמה לראות מה הבעיה שלה, הצלחתי איך שהו לתקן אותה, ועכשיו אני מסיימת לכתוב והולכת לישון."
[נכתב ב-10:45 בערב (על פי השעון הפולני)]
כמה אנשים כרגע בבלוג:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Crazy Dark Fairy