לפני שאני מתחילה לכתוב מהיומן שלי את מה שכתבתי כשהייתי בפולין אני חייבת להגיד כמה דברים שכרגע עומדים לי על הלב
אני פשוט לא מאמינה למה שקרה לי היום, וגם קשה לי להאמין לפירוש חלום שהיה לי (בגלל שהחלום הזה היה על פולין פירשתי אותו) וחלק מהפירוש אמר שמישהי מהחברות שלי תשקר לי
אז היום בב"ס אמרתי לחברות שלי שאני מרגישה שאחת החברות שלי משקרת לי, אני לא יודעת מי ואני לא יודעת על מה אבל מה שלא יהיה כדאי שהיא תספר לי על זה ושאני לא אגלה ממישהו אחר, וחברה אחת גרמה לכובע שלה "לעלות באש" אבל באותו רגע הייתי עיוורת, רק כשחזרתי הביתה הבנתי את זה היא התחילה להתייחס אליי בזלזול ואמרה שהיא לא מרגישה טוב, אז אני ניסיתי להיות נחמדה, אמרתי לה אם את לא מרגישה טוב מה את עושה כאן בב"ס לכי הביתה תנוחי, והיא ענתה לי משהו בזלזול (אני לא זוכרת מה) ואז אמרתי לה תגידי למה את מזלזלת בי? זה פוגע בי, היא אמרה לי "מה איכפת לי", אחרי התשובה הזאת עוד יותר נפגעתי, ברור שאני אפגע, הרי אמרתי שהיא חברה טובה שלי וככה היא מתייחסת אליי, כאל מובן מאליו, כאל זבל זה גרם לי לשאול את עצמי "זאת חברה? ועוד חברה טובה? אז מי צריך אויבים?" אמרתי לה יפה מאוד... אוקיי... הבנתי... והלכתי, מאז אני לא מדברת איתה, ובספק אם אני רוצה לחזור לדבר איתה, כולם אמרו לי לסלוח לה כי היא לא מרגישה טוב, אמרתי להם, גם אם היא לא מרגישה טוב זה לא מצדיק את איך שהיא התייחסה אליי, ואני לא מוכנה שהתייחסו אליי ככה, יש אנשים שאני אומרת אוקיי... אבל היא כחברה שהחשבתי אותה לחברה טובה שלי קשה לי לסלוח על זה.
משפט נכון לחיים: there is no such a words best friend there is a words best anemy
יום שני ה-11/9
"אני מבואסת כרגע, כל מה שצילמתי באושוויץ 1, לפני שהמצלמה התקלקלה נמחק, לא התקבל, המצלמה שלי התחרפנה בפעם השניה, טוב אני אפסיק לדבר על המצלמה כי זה גורם לי להיות עצבנית, אבל אפשר להגיד שידיד שלי רן הצליח לתקן לי את המצלמה, היום נסענו למכרות המלח, היו שם פסלים ממלח מדהימים כל הדברים שם היו יפים, בהתחלה ירדנו במדרגות 60 קומות או יותר איבדתי את הספירה, היינו רק בחלק אחד במכרות המלח, כי סיור שם זה לפחות שבוע שלם אחרי זה היה לנו זמן לקנות דברים מאוד יפים משם, קניתי לאמא שלי אבן ענקית, כנראה עשוייה ממלח, ויש בתוכה מנהרה שגמד מתחיל לחפור אותה, ולי קניתי עץ שעשוי מאבני חן, וזה היה זול, זה לא היה יקר, וכשיצאנו מהמכרה לא העלו אותנו במדרגות, הייתה מעלית מהירה למעלה, זה היה כזה מגניב, רק שהיא הייתה קטנה וצפופה ויש לי פחד ממקומות סגורים שהם קטנים אבל לעלות בה היה כיף, (ראיתי מלא יפנים שם, מי שלא יודע אני אוהבת יפנים) אחרי מכרות המלח נסענו לראות את המפעל של אוסקר שינדלר, בהתחלה אנחנו רואים בניין קטן, עלינו למשרדו של שינדלר וראינו את גודל המפעל, הוא היה ענק, זה היה מדהים (חבל שהמצלמה שלי עדיין לא עבדה בחלק הזה מאוד רציתי לצלם את זה, אבל לא משנה רן אוסף תמונות מהחבר'ה ומכין DVD הוא מכין גם לי אחד, ולעוד הרבה) אחרי המפעל של שינדלר נסענו לעוד מחנה שהרסו אותו, עכשיו הוא מקום ירוק ויפה, סיפרו לנו סיפורים על המקום, צילמתי שתי תמונות של המקום (סוף סוף המצלמה עובדת), עכשיו אנחנו נוסעים למקום כל שהו לאכו צהריים ואנחנו נוסעים בחזרה לוורשה."
(נכתב בשעה 1:30 בצהריים)
כמה אנשים כרגע בבלוג:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Crazy Dark Fairy