Dark Fairy

"היום יום רביעי ה-13/9 זהו, היום האחרון בפולין, חוזרים הביתה כל כך מהר עברו הימים, לא הספקתי להרגיש שאני בפולין, לא הרגשתי שאני בארץ זרה, אוווף, לא בא לי לחזור הביתה. היום הלכנו שוב לגטו וארשה ואז לעיר העתיקה בוארשה, נכנסנו לבית כנסת ואחר כך לכנסיה, היה כל כך יפה בכניסה היו שם מלא דבירם מזהב, באותה שעה הייתה שם את תפילת הבוקר, ולפני שיצאנו מהכנסיה התחילו לנגן את המנגינה ההיא ששומעים בסרטים, הרגשתי שאני נמצאת בסרט, כשיצאנו מהכנסיה חיכינו כמה דקות מחוץ לכנסיה וכשחיכינו באה אלינו (אני ועוד שתי חברות שלי שעמדו ליידי) מישהי פולניה ושולחת קערה כחולה, לא הבנתי מה היא רוצה אז שאלתי אותה "מה" (באנגלית כמובן) אז היא שלחה את הקערה לכיוון שתי חברות שלי, אוליי הן יבינו מה היא רוצה אז הן עשו עם הראש לא ואז היא אומרת לנו משהו "לכו, לכו לאוטובוס" בדיוק באותן המילים, לא בפולנית, לא בגרמנית אלא בעברית... זה היה מוזר... אחרי זה הלכנו לשוק, איזה באסה השארתי את התיק באוטובוס והארנק נמצא בתוך התיק (הייתי צריכה ללכת לאוטובוס כאשר אותה אישה אמרה לי ללכת לאוטובוס...), בדרך לשוק ראיתי מקום שמוכר גלידה שנראית ממש, אבל ממש טוב, ולמרות שאלדר הביא לי 5 זלוטי, זה לא הספיק, זה עלה יותר ולא רציתי לבקש ממנו עוד כמה זלוטי בשביל לקנות את הגלידה הזאת, אז ויתרתי אחרי זה נסענו לקניון שם קניתי לי אוכל (משהו שלא אכלתי ממזמן... היה כל כך טעים), אחר כך טיילנו במשך שעתיים בצעדת הגבורה בסוף הצעדה היה לנו טקס (הטקס יכל להיות מעניין אם היינו שומעים משהו) אחרי הטקס צילמו תמונה של כל המשלחת, ולא אמרו לי שצריך להביא חולצת משלחת באותו יום אז לא הבאתי, אז אמרו לי להסתתר מאחורי מישהי כדי שיראו רק את הפנים שלי... זה מבאס כי הפנים שלי כל כך קטנות שבקושי יראו אותם אם אני אסתתר (וכך זה היה) ופעם האחרונה נסענו למסעדה שכל ערב בורשה היינו אוכלים בה כדי לאכול בפעם האחרונה בפולין את האוכל (שאני יזכיר בתפריט שאני אכין אחרי שאכתוב את ההגעה הביתה) אבל לפני שהגענו התחלתי לא להרגיש טוב, הייתה לי ממש בחילה, לא יכולתי יותר, התחילו לרדת לי דמעות, וכשנכנסנו למסעדה היה מחניק בחדר המדרגות (ריח של סיגריות) כמעט יצא לי הנשמה, והרגשתי יותר גרוע, חברה שלי מור הביאה לי לימון, אחרי שאכלתי קצת מהלימון התחלתי להרגיש יותר טוב, אלדר הצחיק אותי קצת כדי לנסות לגרום לי לחייך קצת (הוא שונא לראות אותי עצובה), נסענו לשדה התעופה, כמו בפעם שעברה ביקשתי ליד החלון, אחר כך עשיתי את דרכי לדיוטיפרי, קניתי שם הרבה שוקולדים וסוכריות, אחר כך אספו אותנו לבדיקת התיקים, אמרו לנו להוריד נעליים, מי שבדקה לי את התיק רצתה לקחת לי את השפתון (Labello), אמרתי לה שאני לא יכולה השפתיים שלי יבשות ואני חייבת את השפתון הזה איתי ומור הוסיפה שהשפתון הזה רפואי, אז בגלל שמור אמרה שהוא רפואי היא הסכימה לי לקחת אותו, אבל מסכנה מור, אותה הבודקת אמרה לה לזרוק את הקרם ידיים, היא התבאסה הרי הוא היה חדש, עם ריח טוב, אחר כך ראיתי את הילה בוכה, וכששאלתי אותה מה קרה היא אמרה לי שנשבר לה ה-MP והיא מפחדת להגיד את זה לאחותה כי ה-MP של אחותה, וכהסתכלנו על ה-MP בכלל ראינו שהוא התפוצץ,כשהגעתי למטוס בפנים הוא היה ענק וממש היו שלושה שורות ליד החלון השמאלי היו שני מושבים, מעבר, זאת הייתה השורה הראשונה, השורה השניה הייתה באמצע, היו שלוש מושבים וליד זה מעבר ובשורה השלישית (ליד החלון הימני, השורה שאני ישבתי) היו שני מושבים,כשהתיישבתי במטוס פתאום אלדר מתיישב ליידי, הסתכלתי בכרטיס ואכן זה המושב שלו, וכל הדרך הוא קרע אותי מצחוק (סליחה אלדר) הוא נרדם לפני שהמראנו וכאשר המטוס המריא והתיישר הוא התעורר ושאל: "מה כבר המראנו?" עניתי לו שכן, ואז הוא אמר לא הרגשתי, אז אמרתי לו, טוב תחזור, תחזור לישון, כאשר הגיע האוכל שעה דיברתי עם הדיילת (מישהו רשם שאני צמחונית) ושאלתי אותה מה יש במנה הצמחונית (אחרי שהיא אמרה לי שכתבו לה שאני צמחונית) היא ענתה לי שהיא לא יודעת אז שאלתי אותה מה יש במנה הלא צמחונית, ענתה לי פרגית עם אורז אז לקחתי כבר משהו שאני מכירה (היה חריייף) כששמו לאלדר את האוכל הערתי אותו בשביל לאכול, הוא שעה הסתכל על האוכל שלו וחזר לישון, טוב אני המשכתי לאכול (לקח לי לאכול הרבה זמן) לקחו לאלדר את המגש, הוא לא התעורר, כאשר הביאו לי את התה הוא פתאום התעורר ושואל "איפה האוכל שלי?" אמרתי לו שלקחו לו את האוכל, ושאלתי אותו אם הוא רוצה אני אקרא להם שיביאו לו לאכול, אבל הוא סירב, אבל הפעם הוא לא חזר לישון. אבל בזכות זה שהוא הצחיק אותי, הטיסה עברה מהר (גם בזכות הסרט שהיה במטוס) והייתי פחות בלחץ מהטיסה הזאת (יש לי פחד מטיסות), בעוד חצי שעה ננחת בישראל וזהו, הגיע סיומו של המסע לפולין." נכתב ב-14/9 ב-2:00 לפנות בוקר

                                                כמה אנשים כרגע בבלוג: