Dark Fairy

לסיכום המסע לפולין היה מאוד סבבה, למרות שהיו קטעים קשים היה מאוד כיף ולעבור מסע כזה עם קבוצה זה משהו שאי אפשר לתאר.

כאשר אני שמעתי לראשונה מסע לפולין (זה היה כאשר אח שלי טס) אמרתי מסע לפולין? למה לנסוע לשם לראות דברים כאלה?

זה עצוב, ולא צריך לנסוע, אפשר ללמוד את כל מה שקרה פה בארץ, כשאחותי טסה לפולין התחלתי קצת להתעניין, פתחתי את האלבום תמונות מהמסע של אח שלי והסתכלתי, קראתי את מה שכתוב, אבל לא הבנתי כלום, לא הבנתי אפר של מיליוני יהודים, לא יכול להיות דבר כזה, לא הבנתי, כשאחותי חזרה מפולין כשהגיעו התמונות הסתכלתי ואני רואה שזה לא שונה ממה שאח שלי צילם, אלו אותן התמונות, אבל כבר לא יכולתי ואז הצטערתי שלא שאלתי את סבא שלי (מצד האמא) כלום על השואה, ומאז הצבתי לי מטרה אחת, כשיגיע הזמן ובו יתחילו המיונים למסע אני יגיש בקשה לטיסה, עם הזמן החלטתי שאני לא אוותר שאני יעשה הכל לטיסה, הגעתי לכיתה יא' והתחלתי ללמוד על השואה וכל מה שנאמר לא הבנתי, ממש לא הבנתי כלום, החומר לבגרות נקלט, למדתי אותו, אבל לא הבנתי איך אנשים שאומרים שהיו להם משפחות, היו להם חיים רגילים, היו קמים בבוקר ל"עבודה" והיו חוזרים בערב לנשים שלהם לילדים שלהם, ולא הבנתי איך הם יכלו, כאשר התחילו המיונים בשביל לבחור את התלמידים שיצאו למסע ביקשו מאיתנו לעשות לעשות 3 משימות, המשימה הראשונה הייתה לעשות עבודה שהיינו צריכים לבחור מהרשימה שהם הביאו לנו נושא אחד ולעשות עליו את העבודה, בחרתי לעשות על חסידי אומות עולם, רציתי לדעת מה זה, כשחקרתי הבנתי שלא כל הגרמנים/פולנים הייו רעים, היה את אוסקר שינדלר שבהתחלה הוא תפקד בתור חייל נאצי שהרביץ ליהודים ואחרי זה הבין שמה שהוא עושה זה לא בסדר, ואחרי שהוא קיבל לנהל מפעל של יהודי הוא אסף הרבה יהודים למפעל שלו והחזיק אותם שם עד סוף המלחמה ועדיין תפקד בתור חייל נאצי, הוא גם השיג דרכונים ליהודים. אחרי שהגשתי את העבודה הזאת קראו לי לראיון, בראיון הייתי צריכה לספר למה בחרתי לעשות על חסידי אומות עולם, הייתי צריכה להגיד למה אני רוצה לטוס לפולין, שואלים גם אם יש בעיה עם אוכל לא כשר כי אם יש למישהו בעיה עם האוכל הלא כשר מביאים לו אוכל מיוחד מהארץ, אבל הוא צריך לעשות את החשבון כי הוא זה שיצטרך להעביר את האוכל ממקום למקום כשצריך (לא מביאים חזיר או משהו כזה, השחיטה שם לא כשרה).

העבודה השניה הייתה לקרוא ספר מהשואה (גם היינו צריכים לבחור מהרשימה שניתנה לנו) ובחרתי את הספר המעבר מים סוף הייתי צריכה לקחת כמה משפטים מתוך הספר ולכתוב למה בחרתי אותם, והייתי צריכה לכתוב תקציר והמשימה השלישית הייתה לראיין ניצול/ת שואה, שאלתי את אחת החברות שלי שמקורה מפולין והיא ראיינה בשבילי את סבתא שלה (עם השאלות שהביאו לנו לשאול את הניצול/ת שואה), היא ראיינה אותה כי הייתי לחוצה בזמן.

אחרי זה היו לנו פה ושם קצת מפגשים, בסמינר שהיה לנו הרגשתי שאני קצת מתחילה להתחבר לעניין אבל רק בפולין כמעט קלטתי את המספר 6,000,000 אבל יותר הבנתי, אחרי שחזרתי מפולין אמרתי לעצמי "אני בחיים לא היייתי מוותרת על המסע הזה לפולין", למרות שבחופש הגדול כמעט וויתרתי בגלל שסבא שלי מצד האבא נפטר והוא לא רצה שאני יטוס לפולין מאותה סיבה שחשבתי על פולין בהתחלה, אבל בסוף אמרתי שאני לא מתכוונת לוותר הגעתי עד עכשיו ולא הספקתי לשאול את הסבים שלי על מה שעבר עליהם בשואה ואני שוב אומרת אני שמחה שיצאתי לפולין.

אני יודעת שהרבה אנשים חושבים כמו שחשבתי בהתחלה שהמסע לפולין הוא מסע של דיכאון כששומעים "מסע לפולין", אבל כשיוצאים עם קבוצה יש חוויות שאין לתאר אותן במילים צריך לחוות בשביל לדעת, ואני מכירה הרבה אנשים שלא רצו לטוס לפולין ועכשיו הם מבקשים מהב"ס שיתן להם להצטרף למסע שיוצא, ואם תצאו לפולין אחרי המסע כאשר תשמעו את המילה "מסע לפולין" אתם תיהיו מאושרים ותשמחו שיצאתם, כי פולין זה לא רק שואה, ואני ממליצה בחום לצאת למסע אפילו אם אתם חושבים שלא כדאי.

                                                כמה אנשים כרגע בבלוג: