השבוע היה עמוס, בקושי הייתי בבית, ביום ראשון הגעתי לב"ס כרגיל ב-8:10 היה לי בוחן באנגלית, אני עדיין לא יודעת כמה קיבלתי, אבל אני מקווה שהלך לי טוב, אחרי זה ישבתי לעבוד על הפרוייקט וזה (קישור) מה שיצא ממנו ביום ראשון, ביום שני לא נשארתי הרבה, נשארתי עד 1:30 הייתי מאוד עייפה, חזרתי הביתה ואכלתי והלכתי לישון עד איזה 6:30, יום שלישי היה לי מן יום דכאוני כזה, אני לא יודעת למה, שמעתי שיר עצוב פתאום ירדו לי דמעות, ראיתי את חברה שלי כותבת כרטיס ברכה ירדו לי דמעות, לא רציתי להישאר בב"ס, היה רגע שממש נשברתי והתחלתי לבכות ואני לא יודעת למה, כשחזרתי הביתה הלכתי עם אחותי וההורים שלי לקניונים בבאר שבע, אחד בשביל לקנות את כנפי הפיה ואחד כדי לקנות לי אודם אדום.
ביום רביעי נשארתי עם חברה שלי עד 4:00 בב"ס, סוף סוף סיימנו את הציור והתחלנו אחד אחר (הציור שהוא גמור) ואז היתה לי עבודה כפולה, אותה חברה באה אליי הביתה, היא עזרה לי לצייר את הדמות בזמן שעשיתי עבודה קטנה שהמורה נתנה לי לעשות, איזה כתב לא מובן יש למורה התחרפנתי מלנסות להבין אותו. חברה שלי הלכה ב-10:00 בלילה ואני סיימתי להקליד את מה שהמורה נתנה לי לספר מחזורהקבוצה השניה של הכיתה שלי לא כתבה דברים ממש יפים על התלמידים, אבל אם הם אוהבים את זה אז סבבה.
יום חמישי, אתמול היה יום נודניק, נחמד אבל נודניק, למדתי שעתיים תנ"ך עם הכיתה אחרי זה חיכיתי לעשות את המתכונת באנגלית בעל פה, אני עומדת בתור ויודעת הכל על הפרוייקט באנגלית, דיברתי מהרגע שפתחתי את העיניים בבוקר רק אנגלית, דיברתי עם עוז אנגלית, מלא אנשים התעצבנו עלינו בגלל זה, כי הם היו לחוצים מהבחינה, אבל את האמת שאם הם היו משתתפים בדיבור שלנו אז הם היו יותר מוכנים, הגיע תורי, נלחצתי חיבקתי את עוז אמרתי לו שזהו אני משם לא חוזרת חיה, אז הוא אומר לי "אין לך מה לדאוג את תצאי משם עם 100, אני בטוח" אמרתי לו "תודה שאתה חושב כך", נכנסתי, ישר התחלתי עם אנגלית נטליה (המורה) דיברה איתי עברית ואני לא עזבתי את האנגלית, היא הייתה צריכה להסביר לי מתי הבגרות שלי באנגלית. היא שאלה אותי בהתחלה את השאלה הכי מלחיצה "Tell me about yourself" לא כל כך נלחצתי מהשאלה הזאת את האמת, אבל אחרי שסיפרתי לה את כ מה שהיא רצתה לדעת היא שאלה אותי משהו כזה "Tell me about your project" פה כבר התחלתי להילחץ, פתאום לא ידעתי כלום על הפרוייקט, אמרתי לה מה אני זוכרת ואז אמרתי לה שמרוב לחץ שכחתי את הפרוייקט אז היא אמרה לי אוקיי, תנסי בבגרות עד כמה שפחות להילחץ ואז היא אמרה לי: "את צריכה להגביר קצת את הקול כי בקושי שומעים אותך ואת שכחת מרוב לחץ את הפרוייקט אבל..." (פה כבר הלב שלי התחיל לדפוק חזק הייתי בטוחה ש...) "אבל אני מביאה לך 100 כי את מדברת בלי טעויות" אני שהייתי בטוחה שאני לא אקבל 100 הייתי מופתעת, אני יוצאת מהדלת, מול הדלת עומד עוז הוא מסתכל עליי, הוא לא רואה חיוך הוא לא מבין ואז אני מחבקת אותו ואומרת לו שקיבלתי 100, ואז הוא אמר: "ידעתי" רצתי לכל העולם ואמרתי להם שקיבלתי 100, כולם ברור, את יודעת אנגלית כאילו אנגלית היא שפת האם שלך אחרי זה הלכתי להמשיך את הפרוייקט באמנות, רציתי להשתחרר ב-3:00 כי רציתי לעשות פסים אדומים בשעיר, אבל המורה שלי לא שחררה אותי, אז יצא שהשתחררתי ב-5:00 והלכתי ב-6:00 למספרה וששאלתי אותם אם בנוסף אפשר לעשות פסים הם אמרו לי שהגעתי מאוחר מדי, אז אמרתי לספרית "זה מה שקורה שהמורה משאירה תלמידים גם אחרי שעות הלימודים כאילו אין להם תוכניות" אז הספרית שאלה אותי "למה המורה משחררת אותך כזה מאוחר?" אז עניתי "בגלל שאני צריכה לסיים את הפרוייקט באמנות" אז היא אמרה "זה בטח מתיש" אז אמרתי לה "מאוד".
טוב עשיתי תספורת חדשה והכל סבבה, חזרתי הביתה, והינה אמא שלי מתערבת לי בחיים רוצה שאני יעשה תספורות בסגנון שלה, היא אומרת לי שהתספורת שלי היא של נשים זקנות, ואז אני כמעט אמרתי לה מרוב עצבים "לנשים זקנות יש שיער קצוץ כמו שלך" אבל עצרתי את עצמי במילה "כמו" איזה מזל, אחרת הייתי מקבלת יותר צעקות.
היום היה פורים (טוב... מי לא יודע את זה)
הייתי בב"ס, ריטה הייתה שנובית, היא עוברת לידי ולא אומרת שלום (טוב תספרות חדשה) אז אני אומרת לה יא סנובית למה את לא אומרת שלום? אז היא בכלל מסתכלת עליי עם פה פתוח, לקח לה שנה עד שהיא הוציאה מילה אחת מהפה שלה.
טוב נפגשתי עם עוד אנשים, ואז עוז הגיע, כשראיתי את עוז הוא הביא כיפים לחברים שלו וכשהוא ראה אותי הוא הביא לי חיבוק ענק, טוב הוא ידיד כזה, הכי טוב שיש.
דיברנו שעות ואז אמרתי, טוב עכשיו אני מתחילה לצלם, צילמתי אותו ועוד כמה אנשים, לקחתי את הקובע של התחפושת שלו ועשיתי פוזה למצלמה עם הכובע, והכל היה נחמד
ובגלל שזה פורים החג הכי אהוב עליי אני יעשה פוסט חד פעמי של תמונות שגם אני נמצאת שם
אני עוד בבית
הינה עוז ואריאל
עוז
פרקש (איזה יפה היא) וחופית
תמונה מיוחדת, מורן ואלכס (הם כאלה חמודים ביחד)
טלי (אני חושבת) ורחל
ריטה והילה
מור, התחפשה לשדונית
רן כטירון
אני עושה פוזה למצלמה
הפעם עם הכובע של עוז
ריטה ועוז, עוז עושה פוזה למצלמה שלי וריטה עושה פוזה למצלמה שלה
הינה סיוון, גם היא מאוד יפה
פה תמונה כזאת מגניבה, אהבתי אותה
האחרון חביב, גיל בתור היפיפיה הנרדמת
זה כזה מעצבן לשים כאן תמונות... אבל השתדלתי לשים כמה שיותר עם כל ההפרעות שהיו לי
שיהיה לכולכם חג פורים שמח
כמה אנשים כרגע בבלוג:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Crazy Dark Fairy