אני, אני נקראת ילדה מסודרת, כשאני מחליטה משהו אני לא משנה דיעה, כך אני מעדיפה.
בגלל זה אני פחות מבולבלת מאנשים אחרים שהם לא החלטיים עם עצמם, בגלל זה אני מצליחה לארגן לי את הדברים להצלחה בסיום.
אבל יש דברים שאכן מבלבלים אותי, שאני אכן מסתבכת בהם.
כמו למשל ברגשות, ובכלל הביישנות שלי שלא נותנת לי להתקרב ל-ב'.
כולם יודעים, אני לא חושבת שיש מישהו בב"ס שלא יודע על זה, נראה לי שאפילו ב' יודע על זה שהוא מוצא חן בעיניי, לא היה לי ספק בקשר לזה, ידעתי שאין עם מי להתווכח אבל הוא מוצא חן בעיניי ואותו אני רוצה עד ש....
לפני כמעט שנה נכנס מישהו לחיי, היינו ידידים של "היי, מה המצב?" בטיול השנתי הקשר בינינו השתנה, הפכנו לקצת יותר קרובים, היינו באותו מסלול והיה כל כך נחמד לדבר איתו, כמה זמן אחרי הטיול השנתי הוא גילה, הוא גילה שאני מחבבת את ב' ומאז הוא מנסה לעזור לי להתקרב ל-ב' אבל בגלל הביישנות שלי והפחדנות שלי אני לא מצליחה להתקרב ל-ב'. אבל אז גם התחלנו להתקרב יותר, ועכשיו הוא יותר מידיד הוא הידיד הכי טוב שלי, הידיד הכי קרוב אליי, אז זה לא כל כך מוזר, את האמת זה נחמד, אבל אז התחלתי לפחד שאני אאבד אותו בתור הידיד הכי טוב, אחרי כמה זמן הבנתי שאני מדברת עליו הרבה (עדיין פחות מאשר אני מדברת על ב') כשאני מסתכלת על התמונה שלו איך שהו אני לא מצליחה להעביר אותה (הכוונה שאני באה להעביר אבל אני לא לוחצת על הכפתור של העברת התמונה). זה מוזר, סיפרתי לחברה אחת שלי שאני מכירה אותה כבר שנים מה עובר עליי, אבל משום מה אני מצטערת שסיפרתי לה, אני מצטערת בגלל שהיא די משחקת את תפקיד הרגשות שלי, היא אומרת לי מה אני מרגישה כלפי ב' ומה אני מרגישה כלפי אותו ידיד, היא גם מאשימה אותי בכל מה שקורה למישהו שניסתה לשדך לי. למשל, כשהוא ביטל את המסיבה היא האשימה אותי כי לא יכולתי לבוא (זה היה יום רביעי, הייתי חולה ובאתי לב"ס כדי לסיים את העבודה ולתלות אותה), קיצר היא אמרה לי שבגללי הוא ביטל את המסיבה כי אמרתי לו שאני לא באה, אתמול כשדיברתי עם חבר שלה, חבר שלה אמר לי שהיא תמיד תאשים אותי בכל מה שקשור אליו וגם כשדיברתי איתה אתמול ואמרתי לה שאני לא מבינה למה נשארתי בב"ס היא החליטה לשחק את תפקיד הרגשות שלי בזה שהיא אומרת לי שאני לא מרגישה כלום כלפי ב'.
הבעיה היא שאם אני מרגישה משהו כלפי אותו ידיד הרגשות האלה עלולים להרוס את הידידות שיש ביני לבינו שזה דבר שאני ממש אבל ממש לא רוצה.
מצד שני יש לי חברה שהיה לה ידיד כל כך טוב ועכשיו הם חברים.
אבל מצד שלישי יש את ב' שמצחיק אותי כשאין לי מצב רוח וגם גורם לי לחייך כשאני רואה אותו
אני ממש אבל ממש מבולבלת ולא יודעת מה לעשות, הרי אני יודעת לפתור בעיות אחרות אבל למה כשזה נוגע לבנים אני לא יודעת לפתור את הבעיות?

כמה אנשים כרגע בבלוג: