Dark Fairy

הכותרת מספרת על משהו אחד קטן, אבל יש לי עוד דברים לספר, לכן אכתוב לי מתחילת היום הזה עד לעכשיו, הדברים הכי מוזרים, הדברים הכי נחמדים ושלא נשכח את הפאדיחה היומית.

היום אני מתעוררת בבוקר 7:40 (תשימו לב בפוסטים אחרים, 7:30, 7:20 וכו..) כן, כן, לאט לאט אני מתעוררת יותר מאוחר ממה שאני צריכה להתעורר, לא טוב, אני צריכה את המנוחה שלי...

הצלחתי להתארגן מהר למרות שנתקלתי פה ושם בקירות בבית, הגעתי לב"ס באיחור של כמה דקות (ברור, למה לא לאחר?) קיצר המורה אומרת, תתחילו לעבוד אני כבר חוזרת, עבר שיעור שלם ואז המורה חזרה, בנתיים באותו שיעור אנחנו טיילנו, הלכנו לבדוק את הציונים של הבגרות בעל פה, אז הציון סופי שלי באותה בגרות הוא 96, נחמד אבל הייתי רוצה לקבל עוד 4 נק'. חזרתי לכיתה ושמעתי קצת למוזיקה, כשהמורה הגיעה התחלנו לעבוד, כך העברנו שעה שלמה של כל טקסטים, טוב הסתיימה השעה, אני הולכת לחפש את הכיתה שלי באמנות ואופסי, נתקלתי בקרן, היא אומרת לי שג'ואי לא הגיע (ג'ואי הוא מורה לאמנות של הכיתה שלי, אני אישית לא לומדת איתו) אז אמרתי לה, טוב... אבל מה ג'ואי קשור אליי? אז היא אומרת אההה... נכון את כבר עשית את הבגרות, אבל זה קשור אלייך כי אני מלמדת עכשיו, מה????? מה את מלמדת עכשיו? לא אמור להיות לנו שיעור איתך היום, חוץ מזה אין לנו את המחברת וכל החומרים למניהם, אז היא אומרת תשבי בכיתה ותקשיבי, אמרתי לה שיש לי שיעור אבל בסוף גיליתי שבימי ראשון אני מסיימת ב-10:00 איזה מגניב, אז דיברתי עם אושרית, היא רוצה שאני אבוא איתה לפורום ביום חמישי (למי שלא גר בבאר שבע הפורום זה מועדון), אמרתי סבבה, אבל יש לי בעיה אחת, אף פעם, אבל אף פעם לא הייתי במועדון.

טוב דיברתי איתן שעתיים עד ההפסקה הגדולה, כשראיתי את ריטה הלכתי יחד איתה לבדוק את היצירות שלי, אני חייבת לבדוק אם הן שלמות, ראיתי את עוז, אני כל כך שמחתי לראות אותו כשראיתי אותו שוב, כמו תמיד התחבקנו, אבל החיבוק הזה היה מאוד שונה מהחיבוק של יום שישי, מאוד שונה מהחיבוק של יום רביעי בקיצור מאוד שונה מכל החיבוקים שאי פעם הוא ואני התחבקנו, הוא היה יותר חזק, יותר משמעותי, אני לא יודעת בדיוק אם גם לצד השני (עוז) החיבוק הזה היה משמעותי והוא הרגיש בהבדלים, זה היה מוזר, אחותי אמרה לי שאחד מאיתנו רוצה יותר מידידות, אני מסתכלת על עוז כידיד הכי הכי הכי הכי טוב שלי, מישהו שהוא כמו חברה שלי (לא במובן של לדבר על בגדים וכל זה, אבל מישהו שאיתו אני יכולה לדבר על הכל)

מה שבטוח יש הבדל ענקי בין החיבוק שעוז מביא לי לחיבוק ש-ד' מביא לי, בגלל זה לאט לאט אני מתחילה לשנוא את ד'

כשעוז מחבק אותי, הוא מחבק מכל הלב, הוא מחבק כי הוא רוצה לחבק אותי.

כש-ד' מחבק אותי זה כאילו הוא עושה לי טובה שהוא מחבק אותי, אני מרגישה (באמת...) כאילו בכל פעם שאני והוא מתחבקים הוא נגעל אבל הוא בכל זאת "מנסה" (אפילו לא) לחבק, אני מרגישה אצלו את הקרירות, הוא אפילו לא יודע שאני מרגישה, הוא כל כך דפוק ומעצבן אני לא מבינה מה מצאתי בו לפני חצי שנה... סתם דפוק בשכל.

קיצר, בשעה 12:00 התקשרתי לאמא שלי שתבוא לקחת אותי, היא לא יכלה, אז נשארתי לשיעור הזה של קרן, חשבתי שעד 2:20 אמא שלי תסיים את מה שהיא עושה.

נכון שהבטחתי לכם את הפאדיחה היומית? אז הינה היא הגיעה, השעה 1:30 על השעון, אני מדברת עם חברה שלי והראתי לה את השיר המיועד לב', היא קראה ואמרה לי שהשיר יפה ואז אני אומרת לה השיר הזה מיועד ל-****, אמרתי את שמו, אז אני מסתכלת לאחורה, 6 צעדים ממני, הינה הוא, מיד הפכתי להיות אדומה עם השאלה "הוא שמע?" "מה אם הוא שמע?" "איזה פאדיחות אם הוא שמע" נכנסתי לפאניקה... אני עדיין בפאניקה, מיד שלחתי לעוז הודעה שירצח אותי אם הוא עוד בב"ס אבל הוא לא ענה, אחרי שעה התקשרתי אליו, הוא לא ענה, לפני כמה דקות התקשרתי אליו הפלאפון שלו מכובה... לא, בטוח שזה לא בגללי, הוא תמיד עונה כי הוא יודע שיכול להיות שיהיה משהו בקשר ל-ב', לא יודעת...

טוב המשכנו ללמוד עוד שעה ואז התקשרתי לאמא שלי, היא לא ענתה, אז הלכתי אל הילה, הייתי אצלה כנראה רק 5 דקות ואז אמא שלי התקשרה.

כשהייתי אצל הילה הכלב שלה בא ובירך אותי עם משהו ארוך ולבן בתוך הפה שלו, כשהוא בא אליי שוב ראיתי שזה כתפייה של חזייה, הילה ואמא שלה רצו אחריו עד שסוף סוף הצליחו להוציא ממנו את הכתפייה, עזרתי להן במרדף.

כשאמא שלי לקחה אותי הביתה אכלתי קצת הלכתי טיפה לנוח ועכשיו שקמתי אני כותבת את הפוסט

אני ממש מפחדת ממחר, יש לי בדיקת דם, וכמו שכולם יודעים אני ומחטים ממש לא מסתדרים ביחד, אמא שלי מתכוונת להגיד לאבא שלי ללכת לעבודה מאוחר כדי להיות איתי שם כי אני עושה לאחות בעיות כאשר אני יושבת והמחט מתקרבת אליי, זה מזכיר לי בחופש הגדול שבין כיתה ו' לכיתה ז' הייתי חולה במחלת שריטת החתול, צמחה לי בלוטה, היה לי חום שעולה ויורד, אז הזמינו לי רופא הביתה, הוא ישר אמר שזה שריטת החתול אבל צריך ללכת לרופא המשפחה, הלכתי לרופא המשפחה והוא אמר לי, יכול להיות שזה שריטת החתול ויכול להיות שזה סרטן, פה כבר התחלתי להבהל, הוא שלח אותי לסדרת בדיקות דם (רק שתדעו לפני המחלה הזאת לא פחדתי ממחטים) כל פעם שהלכתי לבדיקת דם האחיות היו שונות אז כל אחת מהן עשתה כואב, אבל הבדיקות? לא הראו כלום, אז הרופא שלח אותי לבדיקות בבית חולים, בבית חולים המציאו לי עוד מחלה, אמרו לי כך: יכול להיות שזה שריטת החתול, יכול להיות שזה סרטן ויכול להיות שזה... שחפת (שחפת זאת מחלה שבשלב סופי של המחלה כשמשתעלים יורקים דם) אין תרופה למחלה הזו, בסוף מתים ממנה אם לא מוצאים אותה בזמן, אם מוצאים אותה בזמן חיים על תרופות בשביל לדכא אותה, הם שלחו אותי לבדיקת דם ובדיקת שחפת, לא הסכמתי לעשות את שתי הבדיקות, הלכנו משם וחזרנו אחרי שלושה ימים, ופה... אבא שלי הגיע איתנו, ושוב לא הסכמתי, אבא שלי תפס אותי, התחלתי לצרוח ולבכות ולהשתולל, כל המחלקה באה ותפסה אותי (אני ממש לא מגזימה) עד שסוף סוף הם עשו לי את הבדיקת דם, זה לא היה כואב, אחרי זה הלכתי לבדיקת שחפת, פה הייתי קצת יותר רגועה, האחות אמרה לי שנגמרו המחטים אז עד שיביאו חדשים אני אשחק במחשב, שיחקתי חצי שעה במחשב ואז הגיע הזמן לבדיקת השחפת, בהתחלה אמרתי להם רגע, רגע אבל היא אמרה שהיא ממהרת והיא חייבת לעשות לי את הבדיקה הזאת, אז הסכמתי בסופו של דבר, אחרי שלושה ימים הלכתי לרופא כדי שיבדוק אם יש סימן על העור שלי אם יש לי שחפת (זאת הייתה זריקה עם חומר כל שהו, אני לא יודעת איך היא עובדת) אז הוא אמר, מה שבטוח שחפת זה לא, סבבה, עכשיו זה או סרטן או שריטת החתול, הרופא אמר לי לחזור אחרי שהבלוטה תתפוצץ, חזרתי כשהיא התפוצצה והוא אמר שאפשר להרגע המחלה היא שריטת החתול, היא עוברת לבד.

נ.ב.

למי ששואל, אי אפשר לקבל את המחלה הזאת אם נשרטים מחתול ומנקים את הפצע, אני כשהייתי נשרטת מהחתולים שלי לא הייתי מנקה את הפצע וזה יצר זיהום, אז קראתם מה קרה לי, מה הייתי צריכה לעבור בגלל שלא ניקיתי את השריטות, אז תנקו את השריטות שלכם אם יש לכם כאלו כדי שלא תצטרכו לעבור בדיקות מפחידות כגון הבדיקות שלי (כשאמרו לי שזה סרטן או שחפת כבר התחלתי לפחד)

                                                כמה אנשים כרגע בבלוג: