היום הזה התחיל כמו כל יום רגיל, התחלתי את הב"ס ב-8:10 עם איחור קל של 10 דקות, הגעתי לכיתה כמעט ולא היה אף אחד, אפילו לא הדפוק ההוא, עד 10:00 הכל התנהל כרגיל, בשעה 10:07 על השעון המורה מחלקת את הבחינה פתחתי את ספר תנ"ך ובאתי להתחיל לעבוד, כמובן שבא הערס בריבוע הזה באיחור של שעתיים חייב לציין, אותו ערס החליט שתפסתי לו את המקום והמקום הזה שלו, אז הוא בא אליי ואומר לי "מה זה כאן? זה המקום שלי, יאללה יאללה תעופי מכאן" סליחה... (אני לא מצטערת) מה זה הזלזול הזה? אז אני אמרתי לו "אליי ככה לא מדברים, אם אתה רוצה שאני אקום תדבר אליי יפה" (אני הייתי עם כוונות טובות של לקום אם הוא היה מבקש יפה) אבל לא.. הוא ממשיך "אוקיי, יאללה קומי, קומי אני רוצה את המקום הזה" אני מחזירה לו תשובה "אמרתי לך, זה לא יעזור לך ככה, תדבר אליי יותר יפה, אני לא מוכנה לקבל יחס כזה במיוחד לא מבנים" הוא עם האגו שלו, "היא פמניסטית אני אראה לה מה זה" (זאת הייתה תוספת שלי...) אז הוא לקח לי את הקלמר והעיף אותו לחצי השני בכיתה... אני אומרת לו, זה ממש לא יעזור לך ההתנהגות הזו, תגיד לי מה את בן 4 או 5 שאתה מתנהג ככה והוא טיפש אומר לי כן, אני אומרת רואים, אז הוא לקח לי את הבקבוק שתיה שלי (כשיש בחינה הוא תמיד נמצא על השולחן) והעיף אותו לחצי אחר של הכיתה, ואז לקח את ספר התנ"ך בא להעיף אותו עד שאחד מהחברים שלו צעק לו "זה ספר תנ"ך, אל תיהיה סתום" אז הוא הניח בזריקה חלשה על שולחן אחר, ואז לקח לי את הדיסק מן ובא להעיף אותו, אוקיי עד כאן, אף אחד, אבל אף אחד לא יגע בדיסק מן שלי בלי רשות שלי, תפסתי אותו לפני שהעיף ולקחתי בכוח את הדיסק מן בתוספת אל תגע בדברים שלי, ואז לא מצא חן בעיניו שאני עומדת על שלי ועוד אומרת לו אל תגע בדברים שלי אז הוא דחף אותי קליל, אני דוחפת את ידו ואומרת לו אל תגע בי, ראה שזה ככה שאני מתחילה להגן על עצמי אמר לעצמו "מה צפלונה קטנה מרימה את האף" ודחף אותי חזק, נפלתי על השולחן השבור, אמרתי אוקיי, לקחתי את דף הבחינה הבאתי אותו בעצבים למורה אמרתי לה אני לא עושה את הבוחן אספתי את הדברים שלי מכל קצוות הכיתה, המורה הביאה לי את המפתח לחדר המורים, הלכתי לשם, שם בדקתי את האיזור שכאב לי מהניפלה על השולחן, דם, מלא דם פצע ענק, נבהלתי התחלתי ממש לבכות, חברה שלי שהייתה שם ראתה את זה, ולקחה אותי למנהלת, היא לא הייתה בחדרה, אז חזרתי לחדר מורים ואחת המזכירות התקשרה למחנכת שלי ואמרה לה לבוא דחוף לחדר המורים, המורה באה, בהתחלה חשבה סתם מכה לא רצינית לקחה אותי לאחד המנהלים של הב"ס וסיפרה לו מה היה ואז אמרה "לטענתה היא חטפה מכה" אמרתי לה זאת ממש שריטה ענקית אז היא לוקח אותי לחדר שליד וביקשה שאני אראה לה, הראתי לה, היא ממש נחרדה מזה, הלכה למנהלת, היא עדיין לא הייתה, אז היא הראתה למי שהייתה באיזור ואז נכנסו עוד שני מורים ראו את הפצע ממש הזדעזעו, היא לקחה אותי לכל מני מקומות בסוף הושיבה אותי בחדר מערכת, שם היא חיכתה לאותו תלמיד, היא הראתה לו את הפצע ואמרה לו שזה לא יעבור בשתיקה, אמרה לי שהיא שולחת לי הפניה למיון ושאני יכולה להתלונן על זה במשטרה, אמא שלי הגיע (אחרי שקראנו לה) לקחה אותי לקופת חולים לבדיקה, יוצא שאין נזק פנימי (למזלו, אחרת אמא שלי לא הייתה מוותרת לו) אחר כך הלכנו למשטרה, שם כמעט התלוננתי אמא שלי פתאום התחילה להרגיש שאוליי לא כדאי שנתפור לו תיק פלילי לכל החיים, היא התקשרה לאבא שלי, הוא אמר לה לדבר עם המחנכת, אמא שלי התקשרה אליה ושמעתי משהו שאמא שלי אמרה "היא תקפה אותו ראשונה?" פה עלו לי הפיוזים, פה אמרתי לעצמי שהוא שקרן, בנתיים אמא שלי אומרת לחוקר שאם יקרה עוד מקרה נבוא להתלונן בנתיים אנחנו לא נתלונן ואם נחליט לבסוף שכן אנחנו נבוא, כשיצאנו התחלתי לדבר כבר מרוב עצבים, דיברתי מהר, אמרתי לאמא שלי איזה שקרן הוא אני לא תקפתי אותו אני גוננתי על עצמי כשדחפתי את ידו ממני ועוד אמרתי לו שלא יגע בי, והיא אומרת לי שהיא מאמינה לי למה שקרה, אמרתי לה אני רוצה ללכת לדבר עם המורה שוב (זה כבר היה ב-12:30 כשהחלטתי לדבר עם המורה שוב) הלכתי לב"ס אני נכנסת לחדר מורים אני רואה שם את המתרגלת (ממש רואים עליה קרניים של שטן ואת זנב השטן) אני הולכת לשאול אותה איפה המחנכת, והיא מתחילה להגיד שאני התחלתי עם הכל, אני דחפתי אותו ראשונה, אני באתי להסביר לה מה היה והיא לא נותנת לי לדבר, אומרת ראיתי הכל ואת משקרת, שקרנית את זאת שתפסת לו את המקום, את דרשת את האלימות שלו כלפייך, באמצע שהיא דיברה, לא יכולתי יותר הפנתי לה את הגב והלכתי, לא רציתי לשמוע, יצאתי לאמפי והתחלתי לצרוח כמו מטורפת כאילו אין מחר, התחלתי לצרוח אני שונאת אותה, אני שונאת אותה, אמא שלי אמרה לי אוליי נלך הביתה, אמרתי לה לא, תתקשרי למורה, היא אומרת אוליי בכל זאת, אני עדיין אומרת לה לא, תתקשרי אליה תבדקי אוליי היא בב"ס, היא מתקשרת, המורה באה, לוקחת אותי לחדר המנהלת, הסברתי לה מה פירוש המילה "דחפתי אותו" כמו שאמרתי, "דחפתי את ידו עם האמירה אל תגע בי" התגוננתי, פשוט התגוננתי, היא האמינה לי, ואז אמא שלי הזכירה את המתרגלת והיא אמרה שהיא תדבר איתה, אחרי זה הלכתי הביתה, בדרך אחוצה הוא היה שם, התעלמתי ממנו והוא צחק עליי, התחלתי להרגיש רגשי חרטה שלא התלוננתי עליו במשטרה, אני עדיין מתחרטת, אני רוצה שהוא ילמד שכדי להשיג דברים צריך לדבר קודם כל יפה ולא ישר "יאללה יאללה תעופי מכאן".
עכשיו אני עדיין רועדת מהארוע, האירוע השאיר בי שתי צלקות, אחת פיזית שזה הפצע ואחת נפשית שזו ההשפלה שהרגשתי בכיתה בגלל הדיבור הלא יפה שלו, בגלל זריקת החפצים ובגלל הדחיפות גם אחרי שביקשתי שלא יגע בי
כמה אנשים כרגע בבלוג:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Crazy Dark Fairy