Dark Fairy

לפני שאני אכתוב על השבוע הכי משעמם שהיה בחיים שלי אני חייבת לכתוב את זה...

אני לא מאמינה, בפעם השניה שאני בוכה מסדרה, ועוד אנימה, בפעם הראשונה זה היה באנימה היקארו נו גו, כשהיקארו התחיל לבכות על העלמות של סאי... בכיתי יחד עם היקארו, ואתמול, כשחזרתי הביתה, הייתי חייבת, לא יכולתי לעצור את עצמי בלראות את פרק 25 של Death Note הדמות הכי אהובה עליי, L או Ryuzaki איך שתקראו לו, מת, ואני, אני בכיתי, לא יכולתי שלא, זה היה עצוב, כשתבינו, אני אף פעם לא בכיתי בסרטים או סדרות (אפילו בטיטאניק כשכולם בכו, אני לא בכיתי...) זה היה מוזר לי...

טוב, נחזור לשבוע הכי הכי משעמם בתולדות ההיסטוריה שלי בחודש הזה.

נתחיל ביום ראשון, אני לא כל כך זוכרת מה היה... אני רק זוכרת שלאמא שלי לא היה זמן לאף אחד, הייתה כל היום בבישולים שלה, אני גם זוכרת שהיא הייתה עצבנית, אם כך זה קורה כשאנחנו עוזרים לדודים להכין את האוכל, מעניין מה יקרה שנה הבאה כשליל הסדר הוא אצלינו בבית... נראה לי אני מתנחלת אצל חברה רחוק מהבית...

יש מתנדבת לקבל אותי אצלה?

או שבעצם, אני נשארת בצבא עד איזה 5:00 ובמקרה הכי גרוע 7:00, אני לא מאמינה, שנה הבאה אני בצבא...

טוב, נחזור לשבוע שעבר

יום שני, אני מתעוררת ב-12:00 הולכת לאכול, רואה קצת טלוויזיה והולכת להתארגן, אחרי שהתארגנתי ניסיתי להגיע לפרק 24 ב-Death Note (עדיין לא הגיע פרק 25 לאינטרנט) קיצר לא הצלחתי הגעתי לאמצע פרק 23, טוב יצאנו לדודים שלי, כשהגענו כולם כבר היו שם, חיכו שאנחנו נביא את האוכל, אמרתי שלום לכולם וישר רצתי לליה, היא תינוקת כזאת יפה, (אופסי, שוב שכחתי להביא את המצלמה שלי...) לפני הארוחה שיחקתי קצת עם נועה, נועה גם תינוקת... היא הייתה קצת חולה (שיט... יש בזה בעיה... תדעו עוד מעט מה הבעיה)

התחלנו את הארוחה, הכל סבבה, אכלנו, היה בסדר, אחרי זה שיחקתי קצת עם ליה, ואחרי זה חילקו לנו סלט פירות, אני אוהבת סלט פירות, והיה גם תותים, בזמן שאכלתי את הסלט פירות ראיתי טלוויזיה, אחרי זה אכלנו עוגה טעימה נשארנו עוד קצת והלכנו הביתה

כשהגעתי הביתה, הצטלמתי, תמונה אחת לפסח, התחלתי להכין כמה דברים ליום למחרת, והלכתי לישון, התעוררתי בסביבות 12:00 ראיתי מהר את פרק 23 ו-24 ב-Death Note הכנתי את הדברים, ובסביבות 8:00 בערב יצאנו לקיסריה, אני שמחה ומאושרת, לפחות נגיע בזמן ב-11:30 כדי שאוכל לראות אינויאשה, הגענו, קצת לפני, אני מדליקה את הטלוויזיה ומתחילה להעביר ערוצים, ואני רואה, מה זה? יש רק שלושה ערוצים, ערוץ 1, ערוץ 2 וערוץ 10... התעצבנתי, הבטיחו לי טלוויזיה, שאוכל לראות אם אני ישנה בסלון... אבל לא משנה, לפחות לא ישנתי בחדר שהמיטה שם תופסת את כל החדר, ואי אפשר לסגור את הדלת, החדר הזה ממש מפחיד... טוב, הלכנו לישון, הגיע יום למחרת, אנשים לא יודעים להשאר בשקט, אז התעוררתי באיזה 7:30... אוף איזה מבאס, קיצר בסביבות הלכתי עם אמא שלי לים ואספתי צדפות... אחרי שחזרנו הלכתי לישון עד איזה 7:00 בערב, אחותי ואבא שלי חזרו מהתחרת ב-7:30 או 8:00 אני לא זוכרת, והלכנו למסעדה, היינו במסעדה הזאת כמעט עד חצות (מסכנים המלצרים...)

יום למחרת, יום חמישים, אני מתעוררת ב-12:30 אמא שלי אומרת לי, לנועה יש הבעבועות רוח... שיט... לי לא היה הבעבועות רוח כשהייתי קטנה, זאת אומרת שאני עלולה להדבק, ואז אם נדבקתי, לא אוכל לבוא לב"ס ואם לא אבוא לב"ס אפספס חומר לבגרויות שיש לי בקרוב...

היום הזה עבר בשיעמום הכי גדול, לא היה כלום בטלוויזיה, אפילו כבר לא התחשק לי לשמוע שירים, התקשרתי לחברה אחת היא נמצאת אצל חברה, התקשרתי לחברה אחרת, היא לא יכולה לדבר, התקשרתי לעוד חברה, היא בכלל לא בבית, אז אמא שלי לקחה אותי לאיזור חנויות, אבל שם, משעמם, היא חיפשה גרביים לאבא שלי וחולצות לאח שלי... טוב למה היא הביאה אותי לשם?

כשחזרנו הלכתי לישון, התעוררתי כאחותי ואבא שלי חזרו ואז הלכנו למסעדה גם זה בקושי, הם מתחילים להתווכח איתנו שלא בא להם ללכת למסעדה כי הם אכלו, אבל אני ואמא שלי לא אכלנו כל היום (נראה לי שירדתי בגלל זה במשקל... וזה ממש אבל ממש לא טוב בשבילי) אחרי שחזרנו מהמסעדה הלכנו לישון והינה הגיע יום שישי, יום לפני שאנחנו עוזבים את המקום, כשאחותי ואבא שלי חזרו מהתחרות בצהריים הלכנו למסעדה דרוזית, האוכל שם היה טעים ואז הלכנו למקום כל שהו שמוכרים שם דברים חמודים, ראיתי שם חתול עצלן, אבל הוא היה חמוד.

כשחזרנו לחדר במלון הלכתי לישון (כמה שינה יש פה.. טוב מעניין למה, זה הדבר הכי מעניין שיש לעשות שם, חוץ מללכת לבריכה, אבל אף אחד לא רצה לבוא איתי כל השבוע הזה ומשעמם ללכת לבריכה לבד) כשהתעוררתי אמא שלי הדליקה את הטלוויזיה, אוליי ביום שישי יהיה משהו מעניין בערוצים האלה, היו כל מני דברים, ראיתי סרט עד 2:00 לפנות בוקר והלכתי לישון

בבוקר אני מתעוררת, יש יום שבת חוזרים הביתה, חוזרים הביתה.

התחלתי לארגן את הדברים שלי, וב-3:30 יצאנו, 20 דקות נסיעה עם אחותי וחבר שלה איתנו באותו, ואנחנו צפופים, ושאר הנסיעה הביתה עם מרווח גדול, באמצע הדרך קרה לי משהו מוזר, לא סתם מוזר, אלא ממש, ממש מוזר, אנחנו עוצרים ברמזור אדום ומכונית עוצרת לידינו, פתאום רואים את הנהג ואת זאת שיושבת לידו מסתכלים עליי באופן מוזר, ממש מוזר, הם הסתכלו עד שהרמזור הפך לירוק... אני לא מבינה למה, זה היה הרגע, הכי מוזר והכי מפחיד והכי הזוי שהיה לי, טוב... אחרי 40 דקות הגענו הביתה, הכלבים שלי מאוד שמחו שהגענו, רק החתול שלי לא היה, מיד הלכתי לראות את פרק 25 (אתם כבר יודעים מה קרה במהלך פרק זה) בסוף הפרק התקשרתי לריטה, ופשוט בכיתי לה שהוא מת, טוב, אני מקבלת שיחת טלפון מחברה שלי סיוון, אני אומרת לריטה שאתקשר אליה יותר מאוחר, סיוון הזמינה אותי למסיבת יום ההולדת שלה, אמרתי לה שאני אבוא, התקשרתי לחברה שלי מורן כדי שנלך ביחד (גם היא הוזמנה, אז זה היה בסדר) בסביבות 9:00 בערב הלכתי אל מורן ובזמן שהיא התארגנה ראיתי טלוויזיה (כמה שהגעגעתי למושג הזה טלוויזיה) אחרי חצי שעה חבר של מורן אמר שהוא יכול לבוא, אז חיכינו שהוא יתארגן ויבוא לאסוף אותנו, בזמן הזה אני ומורן טיפה התחרפנו, כשהגענו לביג כולם כבר היו, אז אמרתי לכולם שלום, אבל משום מה, רק כאשר משה היה שם הרגשתי שייכת לקבוצה, כאשר הוא הלך הרגשתי לא ממש שייכת, הרגשתי יותר לבד, נשארתי עד איזה 12:00 ואז הלכתי הביתה, מורן הזמינה אותי למימונה אצלם בבית.

מקווה שהחופש שלכם היה כיף, ושלא בכיתם בגלל סדרה ;-), סתם בצחוק, אז הינה הסתיימו החפירות להיום

                                                כמה אנשים כרגע בבלוג: