זה מרגיש כאילו עברו שנים מאז שכתבתי פה פעם אחרונה- הא, באמת עברו שנים!
זה ממש מוזר איך הכל השתנה ואיך הכל נשאר גם בערך אותו דבר. אני אותה הדר עם רגשי נחיתות פשוט שיש לי הרבה יותר סיבות לקום בבוקר(:
לקחתי על עצמי השנה הרבה דברים, ולמרות שלחוץ לפעמים וחברים מרגישים קצת זנוחים בגלל קשה לקבוע איתי, אני ממש מרגישה שמצאתי את המוקם שלי ושאני אצליח להפוך את השנה האחרונה שלי למשמעותית ובלתי נשכחת.
אני עובדת בהפסקות בקפיטריה של התיכון, אני לומדת עוד שתי יחידות אנגלית בקורס תרגום אחרי בית ספר, אני בשכבת ב' בצב"ר, אני מפיקה בבהפקה של סוף שנה במגמת תיאטרון והכי חשוב- אני מראש"צת צוות מדהים כחלק מהתנועה.
למרות שלפעמים יש קשיים ולחוץ וקשה לנשום, אני יודעת שכל אחד מהדברים שלקחתי על עצמי הם מה שיהפכו את השנה הזאת לשנה המשמעותית שקיוויתי שהיא תהיה.
אני רק רוצה להגיד תודה ענקית לנקודות האור בשנה הזאת, ולאלה שנותנים לי מוטיבציה בכל מה שאני עושה: צוות ניר המדהימים, ההפקה מהמגמה, שכבת כאילו, החברות הטובות וגל וענבר שתמיד שם כדי לעזור ולתמוך.
אני כל כך אוהבת ומעריכה כל אחד ואחת מכם, שכבר אין מילים להביע עד כמה.
3>3>3>