השקט שנשאר...

לא יכולתי להתעלם מהתאריך, מסתבר שכבר 5 חודשים 9 ימים לא רשמתי... הזוי.

התגעגעתי, ואתם? :)

עידכונים...

כןכן, אני עדיין עובדת בבזק. כבר 11 חודשים וקצת. לא האמנתי שאוכל להיות שם שנה כשנכנסתי. אבל לאט, לאט זה מתחיל להיראות ברור יותר. רוב החברים כבר עזבו, וזה עושה נורא עצוב. אבל עבודה זו עבודה, וכשרואים את זה בתור עבודה זה מקל.

בנוסף לזה ...

נכנסתי לעבודה נוספת, פרוייקט עצום שמככב בארץ ובחו"ל - ב50 מדינות סך הכל, של מוצרים שאושרו ע"י אוניברסיטת סטנפורד. הרעיון של הפרוייקט הזה הוא להפסיק את המשוואה של זמן = כסף, ולמצוא את הדרך להרוויח הרבה יותר ממינימום מסריח בלי הצורך לעבוד 8 שעות ביום מתי שקובעים לך. רק התחלתי בזה אז עדכונים בהמשך. אבל היי - אם יש פה קוראים שרוצים להגיע למשוואה הזאת, שידברו איתי. אם אראה שאתם אנשים רציניים אולי אקח אותכם לשם איתי :) וכן, אני רצינית ! אם אפשר לעזור לעוד אנשים להרוויח, למה לא ?...

אז זה בנושא הזה.

הימים עמוסים לי בטירוף לאחרונה. אני בקושי מוצאת זמן לנשום.

אבל כשמגיעים למצב הזה, זה גם חיובי לדעתי. כי זה אומר שאתה ממצה את עצמך ומספיק הרבה.

ולנושא שבעיניי הכי חשוב כאן...

אני ו-ל חזרנו.

כן, כן.

למי שלא זוכר מי זאת ל' - כנראה שלא קראתם לעומק את הבלוג שלי ! גשו לקרוא.

היינו יחד שנה - מה 2.8.07 ועד ל 4.8.08, היינו מאוהבות אבל טיפשות. היא לא הייתה במקום שהיא יכולה להתחייב שהיא רוצה אותי באמת עתידית, ואני כבר לא יכולתי להיות במקום של לא לדעת האם היא רוצה אותי מולה. אחרי שנה ביחד, נראה לי שזה לא טוב אם היא עדיין לא יכולה לומר בפה מלא שהיא רוצה אותי. מאז עברו שנתיים. שנה אחת לא דיברנו, ושנה אחת דיברנו מעט ונפגשנו פעמיים. אבל הכל השתנה ממש לאחרונה, הבנתי שאני לא יכולה יותר עם המצב הזה של לדבר איתה כל היום ולצאת עם אחרות, אני מרגישה כאילו אני בוגדת בה כשאני לא איתה. התעמתתי איתה בנושא והבהרתי לה שהיא לא יכולה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אני חושבת שזה העיר אותה.

באותו היום היא הגיעה אליי, לא הסכמתי לנשק אותה, שמרתי על אינטימיות מינימלית של חברה טובה. אני חושבת שזה הבהיר לה שאני רצינית.

למחרת היא אמרה שהיא לא שבעה ממני ורוצה שניפגש שוב ושאבוא אלייה. הבייתה. כשההורים שלה בבית. זו הייתה הפעם הראשונה שאמרתי שלום לאמא שלה. זה היה ביג דיל גם מבחינתי וגם מבחינתה. היא דיי שברה לי את המחסום באותו הרגע. שכבנו בלילה, והרגשתי עם זה רע, הרגשתי שבגדתי בעצמי בהבטחה שנתתי לעצמי. וניסיתי להבין ממנה מה לעזאזל היא רוצה ממני ולמה היא מבלבלת אותי.

הרמזים לא איחרו לבוא. מהר מאוד הבנתי שהיא רוצה לחזור ושנדבר פנים מול פנים על זה.

היא הגיעה אליי - ב1.8.10, קצת אחרי חצות, חזרנו - כלומר ב2.8.10. סוג של סגירת מעגל, עברו שנתיים מאז שנפרדנו. והנה אנחנו שוב יחד.

היום ה10.10.10, אנחנו קצת יותר מחודשיים שוב יחד, וטוב לי. באמת, באמת שטוב לי.

אני אוהבת אותך בייבי שלי.

אני מרגישה במקום הנכון עבורי, בבית, כשאני איתה. ולפעמים המציאות נראית כמו השטן הרע שרוצה להפריד ביננו כשאני נאלצת ללכת לעבודה או היא ללימודים. נהייה קשה יותר מפעם לפעם כשאנחנו מתראות - להיפרד. גם אם זה לשבוע וגם אם זה ליום. עצוב לי כל פעם מחדש. אם זו לא אהבה, אז מה היא?

היום רק חזרתי ממנה. היה לנו סופ"ש חלומי. להיות צמודה אליי,ה להצחיק אותה, לבשל לה, לישון איתה, לחבק אותה... זה פשוט ממלא אותי. אני כל כך אוהבת אותה. מאמא שלי, אני כל כך אוהבת אותך.

בעוד חודשיים אני עוברת לתל אביב.

תמיד רציתי, זה היה ה-חלום שלי, תל אביב. היום זה פחות מחלום כי תל אביב מסריחה, ועם מלא לחות, ואומנם זו העיר שלא ישנה. ואני אוהבת את זה. אבל אני גם מאוד אוהבת את אשדוד. אם הייתי עוברת מהמושב ישר לתל אביב ברור שהייתי בשמיים מהעיר, כי זו עיר. אבל אחרי שהייתי באשדוד שנה ו4 חודשים, אני יכולה לומר שאשדוד היא עיר נהדרת.נקייה, נעימה. ואם היו מחליפים את חצי מהאוכלוסיה גם הייתה עיר איכותית יותר למחייה :)

אבל היי, אני כן מתרגשת. אני אהיה קרובה יותר לבייבי שלי, יהיה לנו הרבה יותר קל בנסיעות האלו.  לנוע עד אריאל זה דבר קשה, שעתיים נסיעה במקרה הטוב !!! אם אההי בתל אביב זה יחסוך לי לפחות 40 דקות. ואז זה יהיה שפוי יותר.

הולכים להיות חודשיים עמוסים. זה המעבר דירה, זה הלימודים שלה, זה ה2 עבודות שלי, ולנסות להכניס לתוך זה קצת חיים, חברים, זה עוד יותר קשה.

שתי חברות קרובות מתחתנות החודש, כל פעם מחדש לחשוב על זה שהן מתחתנות עושה לי צביטה קטנה בבטן, הן מהתרגשות והן מקנאה, שהן הגיעו למקום הזה שהן מרגישות שלמות בפנים מספיק כדי להחליף נדרים. זה יפה בעיניי.

טוב כתבתי מספיק בשביל שייקח לכם 5 חודשים לקרוא עד שאכתוב שוב :) חחח

סתם, בטח אכתוב אחרי שאעבור דירה, שיהיה לי קצת רקע לכתוב. ועידכונים, בתיקווה שרק טובים.

אני מקווה שבזק יתנו לי לעבור למוקד תל אביב. הלוואי !!!!

אוהבת מליונים.

תות שלה.