זה לא אומר הרבה אבל זה בהחלט קיים בי עדין,
האומנם הרבה זמן לא כתבתי,
ולא שחררתי מתוכי את הרגש העצור שבי,
אני מתחילה לנהל חיים נורמלים ככל שהחיים מאפשרים לי,
אני משתדלת לקום בבוקר ולראות את האור ולא את החושך,
אני משתדלת כמה שפחות לפחד,
ומשננת לעצמי כמה שיותר שיש לי זכות בחירה,
שמיום ליום האור שבתוכי מתחזק והוא מגרש את החושך,
שלאהוב זאת זכות ויש לי יכולת מדהימה לאהוב וזה בסדר וגם לי מותר,
שהכדורים שלי זאת רק עזרה חלקית וזמנית כדי לעורר אותי מאיפה שהייתי,
ושאף אחד אף פעם לא יצליח להחזיר אותי לאיפה שהייתי..
למקום הכי חשוך בעולם!
זה לא אומר הרבה אבל זה כל כך הרבה בשבילי...
זה לא אומר שאני לא אוהבת אותך..זה רק אומר שאני מפחדת להיות במצב כזה זה הכל..
אתה לא אשם אבל קל יותר להפיל אשמה על מישהו אחר..
זה לא אומר שאני לא אוהבת אותך..זה זמני עד שאני יהיה בריאה לגמרי!