פסיכולוגיה בשקל עשרים.

לא טוב לי זה שבבוקר אני מתעוררת עם תחושת כבדות,

תחושת פחד שלא מרפה,מה שאני מרגישה בעיקר זה רצון עז לברוח,

לרוץ או להתחבא הכי רחוק מכולם,

זאת מלחמה יום יומית לקום מהמיטה ולצאת לעבודה..

לחיים שלי אני כל כך טעם עכשיו הם בעיקר אפרורים עם טעם של וילונות ישנים.

אני רוצה לצמוח אני מבטיחה לצמוח.

היום התחלתי לעבוד ואני כבר מרגישה את הדעיכה שבי,

המנהלת לא הייתה מעודדת להפך התקלמות איתה תהיה קשה,

אני מתגעגעת למה שעשיתי קודם,

הבוקר היה קשה הבחילות והכניסות והיציאות מהשירותים לא נתנו מנוח,

החוסר תאבון חזר מכל היום הזה אני מרגישה שכבר ירד ממני קילו ואני לא במצב שלרדת עוד במשקל,

יום חמישי לא היה להיט הכדור לא ממש השפיע והקאתי לא בעוצמה כמו פעם אבל עצם העובדה שזה קרה זה כבר שבר אותי,

אני כל כך לא רוצה לצאת מהמיטה שלי אני רוצה להיבלע בין הכריות,

להרגיש מוגנת ובטוחה כמה שפחות חשיפה,

אני מקנאה באנשים שעושים את מה שהם אוהבים אני גם רוצה לעשות את מה שאני אוהבת,

למה לא התברכתי בקור רוח ובפחות חרדות,למה????????