לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

שקיפות


האדום הפך אדום מאוד


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


8/2007

פרידה


 

 

הכאב הזה שמתפתל.

מכה ואינו מרפה.

אתה לא כאן,

הלבד נהיה עמוק

 

ואין לזרועות שלי

את החיבוק שלך יותר

לא יודעת על מה אתה חושב

אם זה כואב לך גם כן

 

זה בטח לא משנה

סתם מבעית

מאוד מכאיב

איך פתאום הכל דומם

 

איך מאיש עם פנים

הפכת לריק בלי

ונשארתי כאן לבד

עם כל השיירים

 

לך לך הלכתי גם

העצמות כואבות

את החסר

שמעולם לא היה קיים

 

 

 

 

נכתב על ידי KostiKa , 18/8/2007 23:45  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אבא של עמר ב-7/7/2008 18:23
 



3 מילים


 

את יודעת לשרוך את השרוכים ?

למה אתה מתכוון ?

את יודעת.. קשר על קשר, כמו שני כנפיים..

ברור. מגיל 5, אולי מוקדם יותר.

יופי. אז את בטח יודעת יותר משלוש מילים.

???

חשבתי שאת יודעת.

למה אתה מתכוון ?

לזה בדיוק.

מה זה בדיוק ?

לשאלות הטיפשיות שלך בנות 3 מילים.

אוף איתך.

יופי את מתעצבת, עכשיו תנסי לפרוק להברות ולהרכיב מחדש. <חיוך>

<זועמת>

 

 

נכתב על ידי KostiKa , 17/8/2007 00:09  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ניקי XD ב-17/8/2007 00:14
 



תתבגרי כבר.


 

 

חשבתי לעצמי שהגיע הזמן להתבגר. אני כבר לא ילדה קטנה, אפילו גדולה למעשה, כמה זה קשה ? אני בוגרת וגדולה. אני ילדה ומפונקת. מרשה לעצמי להחלש מול כולם. לא חושבת על הרע הנסתר.

ויש שם. רב נסתר. וכולי אמונה עיוורת שכשהכל מונח, על השולחן, כל הקלפים כולם. לא יוכלו לפגוע בי.

ואם כך, איך זה שאני מוצאת את עצמי כל כך פגיעה ? והשריון ששברתי מוטל על הרצפה, לועג לי.

וזה לא שהם מכוונים, הם פשוט לא חושבים. מקלים ראשם.

 

יש המנון אותו הם נושאים. מילה אחת, המנון של חיים. בחירה- הם שרים אותו מידי ערב וליל. מנקרים לי אל תוך המוח. אולי הוא סוף סוף יתפוס ויעכל. את מה שנכון. את מה שראוי. את מה שהגון. את מה שמסודר. את מה שהוכתב מזה עידן בעידנים ואינו בר שינוי ברבות השנים.

 

מתערבלת. יש בי שניים על צומת של דרך ארוכה, בלתי נגמרת.

נכתב על ידי KostiKa , 16/8/2007 21:36  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  KostiKa

מין: נקבה




757

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לKostiKa אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על KostiKa ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)