זהו... זה נגמר.. אתמול חזרתי מהגדנ"ע המזדווגת הזו... ארבעה ימים שבהם הייתי תשושה, רעבה, צמאה, סמנה שטוחנת חטיפים... הכרתי בנות חדשות.. הייתי מבואסת.. הייתי שמחה.. כעסתי... צחקתי.. קיצר טיול מעורב רגשית...
איך שהגענו לשם ביום ראשון כינסו אותנו באולם כמה בתי ספר והיינו פלוגה ב'... וישר איך שנכנסים המפקדים, מתחילה משמעת צבאית.. WTF לא משנה שרדתי... הארוחות היו חסרות טעם ברובן... פה ושם היו דברים שהם בסדר וניתנים לאכילה... במיוחד הפנקייק ביום האחרון... חח כל הסבל היה שווה ת'פנקייק הזה.. חוחו... והיו לי מנות חמות..
קיצר חילקו אותנו לכיתות ביום הראשון ושמו אותי בכיתה אחרת מספיר... זבלים.. אבל לא נורא התגברתי על כך כי רק לכיתה שלי היה מפקד בן (בפלוגה של)י והוא מה זה חמוד... אהההה תומר!!!! (ככה קוראים לו)
אז ככה ב6:45 בבוקר הייתה לנו השכמה... ב7:20 מסדר... וב8:00 ארוחת בוקר... ב8:30 התחילו השיעורים... אחרי כל שיעור הפסקה של 10 דקות.. כשבארוחת הצהריים הייתה לנו הפסקה מ12:00 עד 13:30, הפסקה של 20 דקות אחר הצהריים ו18:00 עד 19:00 בארוחת הערב.. וככה למדנו כל היום עד 21:30... וכיבוי אורות ב23:00.... אההה מעייף... קיצר לא נורא עמדתי בזה...
וגם קצת ניסיתי לישון בשיעורים וזה.. ולא ממש הצלחתי...
הייתה לנו מ"פ (מפקד/ת פלוגה) בת... ועד היום השלישי לא ידענו איך קוראים לה...
המפקדים אמרו לנו שקוראים לה מ"פ.. WHAT EVER.... ודרך אגב בשיעורים שלה היו הכי משעממים... כולם נרדמו בשיעור שלה.. חח
ביום השלישי בערב הייתה לנו "שבירת דיסטנס" שזה אומר שראינו שגם המפקדים בני אדם... הם התלבשו רגיל והיה לנו ערב שלם של חיקויים שלהם והם הציגו את עצמם.... והמפקד שלי... תומר (אההההההה חמוד) היה סלב הבנות כל הבנות הצטלמו איתו! וגם אני!אההה איזה חמוד!! מאמי!!! מתוק של ממש... כל הסבל היה שווה את הרגע של ה"שבירת דיסטנס"....
ביום הרביעי והאחרון!! (יש..) הייה לנו בוקר משעמם של הרצאת הרס"ר שהתחיל לדבר בערבית ואף אחד לא מבין.. בסוף עבר לעברית.. ואחרי זה הייתה לנו תחרות בין הכיתות... הכיתה שלי הפסידה.. טוב לא משנה... הנהג של האוטובוס שלנו היה
מפגר ואנטיפט... נסענו עם הצפובונים מתל אביב... ששברו לי את התרמוס כשלקחו את התיקים שלהם... טוב זה לא היה בכוונה והם באמת ניסו לתתפוס אותו... אבל עדיין סתומים... נחתכתי בשתי אצבעות... וירד לי דם.. ולא היה פלסטר... אבל מכיוון שאני בן אדם.. יותר נכון בן אדם... חזקה ואמיצה, מוכשרת ויפה, שמסוגלת לעמוד בכאב רב (יותר נכון שתי שריטות קטנות ומעפנות, אבל זה יישאר בסוד בינינו) אז התגברתי על ה"פציעה הנוראית" שלי עד באר שבע... בדרך לב"ש אז הייתה לנו עצירה לרבע שעה... ואני וספיר השתנו וקנינו טוסט (אחרי שהשתנו ושתפנו ידיים, לא הכל ביחד כן? חח) אז לא הייה זמן לאכול אותו... אז רצינו לאכול באוטובוס והנהג האנטיפתי הזה לא הרשה לנו ואנחנו מורעבות.. העיקר שאת התיקים קטנים נתן לנו לעלות.. כאילו ששם אין אוכל וחטיפים.. טמבל... אז אכלתי את הטוסט כבר בבית... הגענו לב"ש.. ואיך שאני באה להוציא את המזוודה שלי ועשרת אלפים התיקים שלי הנהג הטמבל הזה סגר את הדלת של המזוודות טקיבלתי מכה בראש... וכולם צועקים עליו איזה אהבל! טמבל!!! חכו חכו, אני וספיר סיכמנו שאהבות שלנו יתאחדו ויכניסו לו חזק!!! (לא במובן הסוטה) הייתי צריכה לחזור הבייתה במונית כי לא הייתה לנו מכונית והים גשם בחוץ... אז הנהג של המונית עזר לי עם התיקים וסחב את המזוודה עד ללובי.. איזה חמוד.. ולקח ממני 10 שקל על הנסיעה.. חמוד... אבל תומר יותר!!! אהההההההההההההההההההההה איזה מאמי הוא!!!
וכל היום כאב לי הראש ובלילה הקאתי אז לא הלכתי היום לבית הספר.. ומחר מבחן מזדווג בביולוגיה ואני לא מבינה כלום כי המורה מפגרת.. היא לא מסבירה כלום.. אנחנו קוראים הכל לבד...
לסיכמו של דבר ניתן להסיק כי.. חח סתם... בקיצור.. למרות שהיו בגדנ"ע רגעים מעצבנים היה גם כיף כי התחברתי עם בנות חדשות שהיו איתי ועם ספיר באותו החדר... וגם בגלל "השבירת דיסטנס"... ועוד...
די נהניתי כשהיה צריך.. אה ושיחקנו טאקי! יאיי חח
אז זהו להפעם... וואו ממש חפרתי לכם... וכמו תמיד אני לא מצטערת על זה...
אז הייתם צריכים לקרוא קצת? מה יש?? אההה חח סתם....
נ"ב : יש משפט חדש במשפטים... ולספיר היה יום הולדת ביום ראשון
מזל טוב!!!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
~*Osi Grrr*~