אם עד עכשיו הייתי יכול להכחיש ולהגיד שעדין לא..
ואם עד עכשיו יכולתי להגיד שלא באמת..
אז עכשיו זה נגמר ..
רשמית החורף פה!
שום חופש באופק
שום אטרקציות מיוחדות
רק מבחנים ולימודים
חיים משבוע לשבוע
חיים משישי לשישי
כל יום טוחנים ת'תחת בשעות מטורפות
כי ככה זה כיתה יא'
כל היום שומעים דיבורים על העתיד
ומוצאים עוד שעת אפס במערכת
כי ככה זה בתיכון
כי בתיכון אולי אתה עדין ילד אבל למעשים שלך יש השלכות לעתיד
אז כוסעומו העתיד? .. לא כוסעומו הילד, שיקרע תתחת זה כולה שנה
(מהשנתיים האחרונות שלו לפני הצבא)
קיצר סתם אווירה פסימית.
עוד שישי הגיע ואיתו עוד מסיבה D:
מוצא את עצמי נודד ממסיבה למסיבה וככה מתנהלים לי השבועות
ראשון-שני: סובל בציפייה לימי שישי
שלישי-רביעי: מתחיל להרגיש אוירת חופש
חמישי-שישי: חופש (טיפשות ושתייה שנותנים הרגשת חופש)
שבת: נרגע מהמסיבה ומתחיל לעכל שמחר ראשון
בכללי ? ..
לימודים- חוץ מהקטע של הרסקיו הזה הכל בסדר (חוץ ממת' ציונים גבוהים בהכל)
חברים- עומוים כהרגלם :) ..
בנות- משעממות אותי כמו פעם
כדורעף- 5 ניצחונות הפסד אחד (שדי איכזב אותי)
מצב רוח- הפכפך אבל בעיקרון די טוב יחסית לחורף
הרישיון של אורי- 26 יום למניאק! (ואז להית' חולון)
"זה הכל סיפורי גיל ההתבגרות"
"ברגע אחד החופש מגיע"
"איך שדברים מסתדרים"
Even the sun can`t fint her place between the clouds....
