(אזהרה, הפוסט נכתב בציניות ועוקצניות שלא תאומן על מנת להיפגע אתם מתבקשים לקרוא את זה XD)
אז, בעוד שמסעי מתקרב לסיום שנתו ה17 ואנוכי עדין כאן,
שמתי לב לתופעות מוזרות שקורות סביבנו.
-"אהבה" מתגלה בכל מיני מקומות
-ילדים נעלמים כמו דובי חורף
-אנשים מגלים כמה כוח סבל יש להם
-דמויות מאבדות מכוחן
ולמעשה כל העולם מדרדר לפתאטיות שלא תתואר.
ניתן לכם כמה מסקנות לגבי ה"עונה" (סוג של אסטרולוגיה)
אנשים משנים דעות כמו המהירות שלוקח לרפי גינת להחליט אם הוא רוצה לאפה או לא.
החברים הכי טובים שלכם הם בדרך כלל אלה שיפתיעו אותכם הכי הרבה.
מי שהכי לא ראית אותך איתה והודת בזה זאת החברה הבאה שלך (אז מה גימל יפית או איזה פרחה מהשיכבה?)
יש יותר סיכויים שתטפס על גדר ותיפול על ויברטור מאשר שתתחמק מההכנה לפולין
כיתה מדעית תמצא דרך לדפוק אותך גם אם השעה 8 ואתה מתחיל ב10
90% מהאנשים מתחננים לרובה לירות בערס שעיצבן אותם ל70% מהם יש מכוניות
מכונית עושה אותך יפה ב66.6% ככה שגם בר אייזיק יכול להראות יותר טוב ממך
דוב שהלך בחורף יחזור בקיץ אנשים שהלכו בחורף לא יחזרו בחיים
בימים עמוסים הדבר היחידי שהוא יותר טוב מסקס זה סקס בשינה.
בחורף יותר ויותר נערים נתפסים מאוננים.
הערסים בחורף יותר נחמדים, הם יודעים שאף אחד לא יצא בגשם לעזור להם
תמיד כשתגיד "אני בחיים לא..." בסופו של דבר אתה תעשה את זה.
סרטים משנים מצב רוח (לא מדבר על סרטים כחולים)
לכולם יש במחשב איזה שיר של משה פרץ
תמיד כשבאסטרולוגיה כתוב עומד להיות חודש טוב תחזיק חזק, השטן עומד להיכנס לך לחיים.
יש כמה דברים יותר גרועים משעמום והם, שעור תנ"ך, היסטוריה ופיסיקה-
בשיעור תנ"ך אתה לומד מה קרה.
בשיעור היסטוריה אתה לומד איך זה שוב פעם קרה.
ובשיעור פיסיקה אתה לומד שכל מה שלמדת בשעורים הקודמים זה חארטה.
חוויות טג"ל בעיצומן, לילה טוב!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
