Freedom

אז היתרון בלהיות לוזר ולא לדעת את זה ..

זה כל הקטע שאתה פשוט לא מודע לזה חח

ולפעמים אתה מרשה לעצמך להרגיש יותר מאחרים ..

הבאסה זה שתמיד יקרה משהו ... שיחזיר אותך בידיוק למקום שאתה שייך לו

The L Zone !

הבעיה היא שברגע שאתה חוזר לשם מנקודה די גבוהה ..

ממש קשה לקום ..

תחשבו על זה מנקודת מבט פיזיקלית ..

אם וקטור א פועל בניגוד לכיוון הנורמל בכוח יותר חזק מוקטור ב זה די ברור

שגוף א ישקע יותר ..

ראיתם ? עכשיו הכל מובן

שלום עולמי עכשיו

מוות קליני וסירוס כימי ליגאל עמיר 

נחזור לנושאנו

נניח יש תלוזרים .. שמודעים לעובדה שהם כאלה .. ומראש נשארים בבית ..

חיים תחיים שלהם וזהו לא קורה להם כלום (לטוב או לרע)

אףחד לא מפריע להם תאכלס הם חופשיים כזה

לחיות את חייהם המעבדתיים ולפתור את התרגילים במתמטיקה שהם כה אוהבים

אבל לאא .. אני מדבר על הטיפוס המיוחד !

שלא מספיק שהוא לא נשאר בחיים הפרטיים שלו ואף מבריז משעורי מתמטיקה

הוא גם יוצא ברעש ובלאגן וטרא..ראם (חובה להשתמש במילה הזאתי)

ואז כשאנשים (כולל הוא עצמו) מבינים כמה הוא דיפקט ..

הם מחזירים אותו בידיוק למקום שהוא שייך לו ..

שזה מקום מאוד מיוחד שבעצם אףחד לא שייך אליו ..

אזור הדימדומים דום דום דום דום ..

אז תאכלס אותו לוזר ..

שעדין לא הפנים לגמרי שהוא לוזר

מנסה להכחיש את העובדה שהוא מתחיל להבין ..

וכמה שהוא מנסה להכחיש את זה ..

הוא מפנים את זה יותר ..

עד הבחורה הבאה שבאה ואומרת לו שהוא נראה טוב

ואז הוא כבר לא לוזר ..

כי מי שנראה טוב הוא לא עכבר מעבדה ..

הוא עכברוש רחוב מגניב ..

אבל.. זה קורה לעיתים רחוקות .. ואת רוב חייו הוא מבלה

בין עכבר מעבדות לעכברוש רחוב מגניב

ואיכשהו תמיד נשאלת השאלה

מי יותר חזק .. הפיל או הדינוזאור ..

וזה די ברור שזה הארנב

כי הגזר לא מעשן !!

אףחד לא אמור להבין תבדיחה הזאת אז אממ ... עומרי על תשב ותנתח XD

*אני יודע זה אל כי אל=לא אבל אני רוצה על כי על=לעעע*

קיצר..הלוזר הזה נמצא בכל אחד מאיתנו ..

(הקטע לקוח מתוך הספר "חייו של אורי" שפורסם בשנת 2012 ע"י גיא ליברמן) 

לפעמים אני חושב אם 10 דקות זה הרבה ..

כשחבר אומר לי תהיה מוכן תוך 10 דקות, אני אף פעם לא יהיה מוכן

כי אני תמיד נזכר לעשות את כל הדברים בעולם באותו רגע

לפעמים אני חושב אם 10 דקות זה הרבה ..

אני מניח שכשבן אדם גוסס הוא היה נותן הכל בשביל ה10 דקות האלה ..

ולפעמים כשאני חושב אם 10 דקות זה הרבה אני חושב על 10 דקות איתה 

ואני מניח שאלו יכולות להיות ה10 דקות הכי כיפיות בעולם

ויש דברים שצריכים לקחת 10 דקות בידיוק

כי אם היו אלה 11 דקות זה היה מאבד את הייחוד של זה

אז השאלה מה תעשה ב10 דקות הקרובות

אני למשל במקום להתארגן ולרדת לחברים שלי

יושב וכותב פוסט ואני משער שתוך 10 דקות הם כבר יברחו לי חח

אז ב10 דקות אני רק יכול להגיד

סופרקריפרג'ליסטיקאקספיאלידושס (מרי פופינס)

חח סתם סתם ..

קיצר ... השביתה לפנים ..

כל יום לישון עד מאוחר זה סטייל

בבית להיות (המקום שמספרים על השואה)

היה משעמם חבל על הזמן לא בגלל שאני נאצי

פשוט בגלל ששמעתי את הסיפור הזה 5 פעמים ואני כבר חושב שזה קרה לי

מחר יש אימון בבוקר .. D:

ואממ .. מתכנן איזה טיול לפנים בזמן הקרוב מוזמנים להצטרף ..

אז כיסיתי את הכל ..

ו.. בם בם בם נגמרו ה10 דקות

אז שיהיה לכם אחלה יום תהנו

ותזכרו 10 דקות !

כשהייתי קטן חלמתי שאני סופרמן ואני יכול לעוף

ובימים אחרים הייתי מדען מטורף שממציא כל מיני שיקויים הזויים

ולפעמים סתם הייתי מבוגר בעולם גדול

וכשקצת התבגרתי

היו לי כנפים ובעצם אני מלאך שיושב לו בסאטלה על איזה ענן מעשן בופים

ומדען אני כבר לא .. ואת אותם שיקויים אני שותה עם החברה ודופק תראש

אבל אני ממציא סטארט-אפ שבעזרתו אני ממן לי את החיים על כיסא נוח וכמה בלונדיניות בצד

והיום ?

היום אני סתם חולם ..

וכשאני חולם אני בן אדם בעולם

אותו עולם ..

רק שלא רודפים אחרי ללמוד כל מקצוע שקיים בעולם הזה

ואני יכול להיות טיס בשמים בלי שיחליטו לי איזה מסלול אני עושה 

ואתם יודעים מה זה לא מעניין בכלל

אני יכול לחלום שהיא איתי וזהו

ושום דבר לא חשוב יותר ..

וכל חלום מסתיים אותו דבר

כשהיא קמה מהמיטה פותחת את הדלת ואומרת "חכה לי אני כבר חוזרת"

ואז אני מתעורר ..

היא לא חוזרת

וההחלטות נעשות בשבילי

וחברים נאבדים

ושמועות גדלות

אבל לי זה לא איכפת ..

כי ברגע שהיא לא חזרה ..

אני נשארתי על המיטה

ושם אני מחכה..

מוותר על אותם חלומות ..

כי ברגע שהיא לא שם

אין מציאות ואין חלום

אין כלום

and for the million hours that we were
well I'll smile and remember it all
then I'll turn and go
while your story's completed mine is a long way from done.

והסוף הוא בעצם הזמן שאני חי ..