האי הבודד שלי

אלוהים ברא פרחים , וצמחיה בכדישנשקה את חיינו בצבע ואור.

ואנחנו? אנחנו מעדיפים להניח אותם כזרי דפנה על קברים מלאי כאב ועצב.

אלוהים נתן לנו יד חופשית לעצמאות בחיינו.

ואנחנו? אנחנו נכנסים איתה בקיר.

אלוהים נתן לנו את היכולות להמשיך , לגדל את צאצאנו , כדי שיהיה לנו את מי לאהוב ולחבק.

ואנחנו? בוכים על קבר קר.

אלוהים נתן את אפשרות הטכנולוגיה בכדי שאנחנו נוכל לעלות את רמת החיים שלנו.

ואנחנו? עולים השמיימה.

כל כך הרבה קטל , כל כך הרבה , כאב .

ואנחנו ? ממשיכים , כאילו עלינו על דרך המלך.

לנו יש את הכוח , ההגה בידיים שלנו.

ואנחנו ? הולכים על חבל דק.

 אנחנו מאבדים את חיינו בשביל מה ? בשביל סתם.

ואנחנו? לוקחים עוד שוט , ועולים על ההגה.

לא משנה , בע"ח או אדם . כל קטל כזה הורס משפחה שלמה.

געגוע קבוע / צ'ינו פרודקשיין.

 "יש לי גגעגוע קבוע לדבר לא ידוע,

משהו שקרה לפני שנה

זה נראה כמו שבוע

הלב עדיין גרוע

הרגע תקוע שקוע

עמוק בין דמעה לבן שכנוע "