האי הבודד שלי

המחשבות רוצות לפרוש...

שיכבו כבר את האור ..

בבת אחת המציאות ..

מחר זה יעבור ..

מחר זה יעבור ..

וול מחר זה יעבור .

סימולציה שנייה.

למרות שאני קצת < הרבה > בדילמה.

אני ממש אבל ממש לא רוצה שיבוא מחר.

למרות זאת , אני ממש רוצה שיבוא היום בערב.

ושלא יעבור.

אני לא אפרט פה בבלוג למה. כי אני לא יודעת מי קורא כאן או משהו . < אם בכלל קוראים כאן >.

אני רק אוכל להגיד שזה קשור לפוסט הקודם ובגדול .

וגאד, כמה שאני שמחה ומאושרת.

כולם אומרים לי שאני קורנת. אפילו גיסתי. ואבא. והחברות בכלל.

והעובדה שאני שלושה שבועות בת עשרים אפילו לא מציקה לי כשאני חושבת על זה .

אררר אני שונאת את האף שלי .  אבל כל שאר התמונה דווקא חמודה.