האי הבודד שלי

לפעמים אני כל כך מגעילה את עצמי שזה פשוט מצחיק ..

יום אחד יכולה להיות עלייה בביטחון העצמי .. ויום אחרי זה אני פשוט נגעלת ממה שאני רואה מבחוץ..

לא יודעת למה מתרחשות אצלי כל התהפוכות האלו .. זה אמור להיות אצלי .

אני פשוט דפוקה זה מה שאני .

אני עד כדי כך דוחה את עצמי .

כבר יומיים שנראה לי יש לי צירים אני כל רגע הולכת ללדת < תרגעו .. זה לא באמת הולך לקרות   - כי בואו נודה בעובדה המרה אני מכוערת , אפחד לא רוצה אותי ואין מי

שיהיה אבא >

בגלל שזו גם עונת מעבר אז אני מרגישה כאילו הגב שלי מתפרק לחתיכות < נשבעת שאם עושים לי רנטגן עכשיו רואים איך הדיבלים שלי שטים לי לכל אורך הגוף שלי כאילו הם דגים באקווריום >

גם אני מתוודעת מכל פעם לפעם ושיחה ושיחה עם כלבלב שכל מה שהוא רצה ממני היה כמו המדריך לפני .

אז עברתי הלאה , אומנם עם קצת באסה ..

אבל לא יותר .

אבל נראה לי אני רק מתחזקת מכל הדברים האלו .

אני נרשמת השנה ללימודים במכללה למנהל , לימודי תקשורת ומדיה .

נראה לי שזה אחלה דבר שמתאים לי מאוד .

אפילו את כל האנשים הקרים שהיו לידי לאחרונה אני מעיפה אחד אחד ...

ורק מתחזקת מזה מפעם לפעם , אומנם קצת נכוויות אבל זה חלק מהחיים.

ביום ראשון הזה הייתי בהופעה של ג'קו אייזנברג .. נורא התחברתי לשיר שלו " מתמודד " מומלץ מאוד ..

וגם לקרן פלס החדש "מבול "

במיוחד לפזמון..

שבערך מתאר את מה שעובר עליי בתקופה הזו ..

" כשיירד מבול על הרחוב ,

אני אהיה לי גג לשמור אותי קרוב,

בחורף מתרחב , ברחובות צרים ,

אני אהיה לי אש מאנשים קרים "