הפעם ל-זה לא משנה כרגע. מהבלוג בדרך רבת מכשולים. בדרך אל האושר.
רושם ראשוני: או ממש גרוע, או ממש טוב. לא יודעת מה מהשניים.
בעלת הבלוג פורקת את רגשותיה, בצורה מאד בוטה לפעמים, מעל דפי הבלוג. בנוסף ניתן למצוא בבלוג שירים אינספור פרי עטה, צילומים שצילמה וציורים שציירה.
טוב, לא צדקתי. הבלוג שלך לא ממש גרוע ולא ממש טוב. הוא טוב, הוא נחמד, אבל אין בו משהו יחודי שיבדיל אותו מבלוגים אחרים. כמובן, עצם זה שזו את ולא מישהי אחרת מבדילה אותו, אבל התוכן... איך לומר... לא מצאתי את מה שיגרום לי להישאר, את מה שימנע ממני לדלג בחן אל הבלוג הבא.
שם הבלוג מתאים לתוכן. את מספרת על התנודות שלך בין השמחה לעצב, בדרך האכן מפותלת אל האושר... קיבלתי תחושה כאילו את מנסה להחשב לאחת מבלוגריות העלית של ישרא, אבל לא כל כך יוצא לך. מה חסר לכך?... חסר לך בפוסטים הדבק שיגרום לקוראים להישאר. התוכן נראה קצת כמו שיחה עם עצמך - לא שזה רע! - אבל תוכן שכזה לא יכניס אותך להיות בשורה אחת עם זרובבלה ובחור טוב.
אני מתנצלת מראש אם ניתחתי אותך לא נכון. אולי (ואפילו סביר) אני טועה. ובכל זאת... משהו... מה? חסר בפוסטים שלך. את כותבת טוב, אולי הנושאים הם הבעיתיים.
משהו בנושאים עליהם את כותבת - או האופן בו את מטפלת בהם - מרחיק קוראים פוטנציאליים.
לבלוג יש פוטנציאל. עצתי לך להתעמק יותר בכל פוסט. להבהיר יותר את דעתך ואת תחושתך ואת עמדתך. לא לחזור על אותם הדברים.
ו... סלקי את המוזיקה מהבלוג! זה מאד, מאד מרגיז. בקרוב פוסט שיסביר בדיוק למה זה מעצבן אותי.
ניתן להזמין ביקורת, אך קודם לכן לקרוא את הפוסט המקושר בצד!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
