ביקורות, קצת איכות

me alone מוקפאת והזאת מהבלוג. מחקה בלי להודיע, לכן כעת SimpleGirl מהבלוג SimpleLife (רק לי זה מזכיר את השיר 'Two Worlds'?)

 (כן, אני שוב יכולה לשים תמונות. לאחר סיום הביקורת אעלה את התמונות לשתי הביקורות הקודמות.)

הילדה הפשוטה כותבת בתמציתיות, לעיתים בשירים ולעיתים רק במבנה של שירים, פוסטים קצרים המבטאים מעט מחייה ובעיקר את רגשותיה.

תראי, הבלוג שלך מינימום-מינימום. הכל קטן, מצומצם, לא גרנדיוזי, ומצד אחד זה נחמד - מצד שני זה כל כך לא ממצה ויש טעם של עוד. אני בטוחה שלא יהרוג אותך להרחיב יותר, לפרט יותר, לספר יותר. כמעט ואי אפשר להכיר אותך ובעיני בלוג בראש ובראשונה הוא דרך לבטא את העצמי. יכול להיות שכזו האישיות שלך - קטנה ונחבאת אל הכלים - ובכל זאת, הדיו הוירטואלית לא פוגעת ביערות הגשם ואין סיבה לחסוך בה. פוסטים קצת יותר ארוכים לא רק שלא יגרעו אלא גם יוסיפו. אני רואה פוטנציאל ואני רואה כל כך הרבה מקום להרחיב שפשוט כואב כמה שזה מפוספס. מצד אחד נעים לקרוא את השורות שלך, מצד שני לפני שאני קולטת שהתחלתי לקרוא זה כבר נגמר. יש לך רשימת 'אוהבת' כל כך ארוכה (וזה טוב!) - למה שלא תרחיבי קצת על הדברים שאת אוהבת? נניח... את אוהבת את ארצות הברית. רבים רואים בה סמל לקפיטליזם והשמנת יתר. למה שלא תכתבי פוסט למה את אוהבת אותה?

רשימת ה'לעשות' מיותרת מעט בעיני ומאד חסרה לי רשימה המציגה אותך. אם כל מה שיש לך לכתוב הוא 'בלונדינית 1.70 עם עיניים כחולות' [סתם דוגמה] אז לא, אבל אם יש לך איך להרחיב - למה לא להחליף אותן?

בקיצור, הממלצה שלי היא - לכתוב עוד! להרחיב עוד! לספר על עצמך עוד! זה לא מספיק בכלל! יש הרגשת החמצה אדירה כי אפשר לראות שאת מסוגלת לכתוב עוד, ולעשות את העוד הזה איכותי.

שימו לב שימו לב: אני יוצאת כעת להפסקה בביקורת שתארך בין שבוע לשלושה, להשערתי. מחר בלילה יוצא הספר השביעי של הארי פוטר ואני אצא מהאינטרנט עד שאסיים אותו כדי לא להתקל בספויילרים - ואוכל להתחיל אותו רק ביום שישי הבא, ככל הנראה. אני קוראת אותו באנגלית, מה שמאט מאד את הקצב, אבל אני מתכוונת להקדיש לו כמעט את כל זמני.

אני בהחלט אחזור, מבטיחה. הזמנות ביקורות שיכתבו בפוסט הזה לא יענו.

אני מתחננת לפניכם, כורעת ומנשקת את כפות רגליכם, אנא, אנא, אנא אל תכתבו לי כאן ספויילרים בתגובות (פרטי עלילה מהספר שדלפו איכשהו לאינטרנט). הספר הזה חשוב לי כמעט יותר מכל דבר וזו תהיה הפעם האחרונה בה אוכל לפתוח ספר הארי פוטר בלי לדעת מה יקרה. הארי פוטר זה החיים שלי ואם מישהו בכל זאת יכתוב כאן ספויילר, עליו לדעת שהרס לי לא רק ספר אלא חוויה שחשובה לי מאד ואני מחכה לה זמן רב מאד. שידע שהוא אדם רע לב ואכזר. שידע שרולינג ביקשה במפורש שלא להפיץ ספויילרים.

אם כיבדתם את בקשתי אעניק לכם את כל התודה שבעולם.

תודה.

אני חוזרת - הזמנות לביקורות בפוסט הזה לא יענו.