והפעם לילדה שמחפשת אהבה :) מהבלוג בורחת מהמציאות..

רושם ראשוני: בלוג סטנדרטי וממוצע, אני חושבת.
קרן כותבת פוסטים קצרים עם המוןןן מריחתתת אותיוווותתת ואייקונים XD ולא מצליחה להביע דרכם כלום :(((
לא טעיתי. לא נעים לי לומר, אבל - לא מצאתי שום דבר ששוה התייחסות. הכל רק מריחת אותיות, שמייקונים, ושטות גדולה. בלוג זהה לכולם וסטנדרטי - את כותבת לחברות שלך ולא לאף אחד מלבדן. אנשים, הגיע הזמן שתבינו: זה לא מעניין אף אחד. לא מעניין אותי שרבת אם (השגיאה במקור) החברה, שהיתאהבת (השגיאה במקור) ושלקטיה הייה (השגיאה במקור) יום הולדת. הילדותיות נוטפת מכל תו ותו בבלוג הזה. לא נראה לי שאת בורחת מהמציאות, להפך - נראה לי שאת משתמש בבלוג רק כדי לכתוב על המציאות בצורה מאד משעממת וילדותית.
העיצוב אימואי סטנדרטי גם הוא, מצטערת אבל לא מצאתי שום דבר שיגרום לי להישאר כאן יותר ממה שאני צריכה.
כשענית על השאלון הזה אני חושבת שפספסת את כל הרעיון - הקטע היה "מתי בפעם האחרונה..." ולא סתם שאלו אותך דברים. ברצינות חשבת שישאלו אותך אם אי פעם אכלת? ואם חשבת שזה השאלון, למה ענית עליו ולמה פירסמת אותו? למה שמישהו יטרח לקרוא את זה? התשובות שלך שם יכולות להתאים לעוד 400,000 ישרא-בלוגרים.
והפוסט הזה - למה לכתוב פוסט חדש אם כל מה שיש לומר הוא שאין מה לומר?
אני באמת לא יודעת איך את מצפה שמישהו יקרא את הבלוג הזה מלבד חברות שלך. אז הנה כמה עצות:
1. סלקי אותן, כדי שתוכלי לכתוב בחופשיות.
2. הפסיקי לכתוב עם אייקונים, למרכז את הטקסט ולמרוח אותיות.
3. אל תספרי על מה שעשית היום, אלא אם כן יש לך משהו מעניין להגיד על זה.
וכבר הבלוג שלך יראה הרבה יותר טוב. אבל בינתיים הוא לא.
אפשר להזמין ביקורת. קודם לכן נא לקרוא את הפוסט המקושר בראש הרשימות.