ביקורות, קצת איכות

הפעם ל[EmDow[N מהבלוג Under The Spot

רושם ראשוני: הורד את המוזיקה המזורגגת מהבלוג שלך! אני אפילו לא יודעת מה זה, ברגע שקלטתי שהמחשב מנסה לטעון את זה לחצתי על ה-Esc, אבל זה לא משנה! פשוט העף את זה! מוזיקה בבלוגים זה רע.

עידו מספר על חוויותיו בעיר, במסיבות, ועל רגשותיו לגבי אמו [שליליים] ובת-כתתו [חיוביים].

חלק מהפוסטים שלך מאד כואבים, אבל רואים שאתה ממשיך ומתקדם בחיים ונהנה למרות הכל. קצת קשה לי להתחבר לסיפורי השתיה והאלימות, בתור ילדה-טובה-ירושלים שהמקסימום ששתתה זה כוס יין וקוקטייל, וזה קצת הכניס אותי לעולם שאני יודעת על קיומו, המחשבה עליו כואבת לי, אבל מעולם לא קראתי או שמעתי דיווח ישיר ואמיתי עליו בגוף ראשון.

הפוסט הזה נוגע במיוחד, אני מסכימה עם שתי המסקנות שהעלת בו, אבל עם המסקנה בפוסט לאחריו אני לא מסכימה כלל: כן, היה נחמד לעולם. גם אם הוא לא נחמד... כי אתה חלק מהעולם, עוד חיוך אחד, עוד אדם נחמד אחד לעולם. בסופו של דבר זה משתלם, האמן לי.

מצד אחד יש משהו קצת מנותק בכתיבה שלך, הרגשה כאילו כואב לך אבל אתה מעמיד פנים שלא - מצד שני אפשר להזדהות איתך, למרות ואולי בגלל זה. זה מה שחשוב בבלוג, הזדהות. ברור גם שאתה נהנה לכתוב בבלוג. אין ספק כי הכתיבה עוזרת לך ומשחררת אותך,  וזה, אולי, הדבר החשוב ביותר.

בקיצור - המשך לכתוב, פרוק הכל. אולי אקפוץ לביקור מתישהו שוב. כפי שנראה מהבלוג אנחנו שונים כרחוק מזרח ממערב, ואולי זו דווקא הסיבה שאני נהנית לקרוא אצלך. זה מעניין אותי. העובדה שאני מזדהית איתך למרות זאת היא נקודת זכות לכתיבה שלך.

בהצלחה.

אה ו... עצה קטנה מפמיניסטית לגבי הלבטים שהעלית בפוסט האחרון: אין בעיה שתנסה, אבל בעדינות, ואם היא מראה התנגדות - עזוב אותה ואל תמשיך בשום אופן. בכל מקרה החשוב הוא שתעשה זאת מתוך אהבה. אם תהיה עדין מספיק אני לא חושבת שזה יהרוס את הידידות ביניכם - תלוי בשניכם.

הסליחות שלך - אין שום סיבה שתתנצל בפני אמך על שאתה מי שאתה. אם אתה - עצמך, ולחלוטין עצמך, ושלם עם עצמך ולא עושה דבר במזיד ובכוונה רעה לפגוע בה, הבעיה נעוצה בה. היא זו שעליה להתנצל על שהיא לא מקבלת אותך. אל תרגיש רע עם עצמך - אתה בסדר. אתה בסדר גמור. אתה על הכייפאק!

אפשר להזמין ביקורת אך קודם לכן יש לקרוא את הפוסט המקושר בראש הרשימות.