אני מאפשרת לעצמי לחיות בחופש, בטבעיות, בשחרור ובזמן הווה

 כשאני מכירה ונותנת מקום לכל התכונות והרגשות שבי, לא שופטת אותם לטוב או לרע, מקבלת אותם,  לא מתנגדת לתכונה כזו או אחרת, מסתכלת ומכירה

 בקיומם.

 אני השלם המורכב מכל החלקים.יש בי עצב ושמחה, אהבה ופחד, כעס ורוגע.   

התכחשות לרגש , תכונה כזו או אחרת  היא התכחשות לקיומי, שפיטת התכונות  לטוב או לרע, משתקת את גופי,נפשי,ונשמתי,לבטא את העצמי באופן מלא, טבעי והנכון לקיומי ללא הפרזה או החסרה .

 כשאני מתכחשת לתכונה כזו או אחרת, הן  לא נעלמות, הן מחכות

 בסבלנות, כל אחת משתוקקת לבוא לידי ביטוי ואז כשהשומר נרדם, הן פורצות החוצה, ללא מעצורים, באופן מוגזם ומופרז, ללא כל פרופורציה ביחס למקרה או באופן קיצוני משתתקת, משותקת עד כדי איבוד האמון ביחס לרגשותיי.

  כשאני מכירה בקיומן, כל החלקים פועלים בהרמוניה אין הפרזה, אין החסרה, אני מרגישה טוב עם עצמי, אני סומכת , אני בוטחת אני חיה, אני הווה, אני מרגישה, אני שמחה אני עצובה אני מקווצת ומשוחררת, אני טובה ורעה, אני אוהבת ומפחדת  הכל במידה המדוייקת לרגש הנלווה.

אני סומכת, אני כאן ועכשיו.