אני הוויה, שאינה יודעת שהיא יודעת.

אני לומדת לדעת את עצמי.

לזהות את החוויה של ההכרה לצפות בהוויה,

הווה אומר, אני חווה, אני הווה, אני קיימת

אני בוראת.

 

אני מוותרת על יסורי המצפון,

בוחרת באמונה במעשיי ובדרך.

 אני מוותרת על הקורבן,

בוחרת באחריות למעשיי ולדברי.

אני מוותרת על החולשה,

בוחרת בעוצמה.

אני מוותרת על החוסר, בוחרת

 בשפע, באהבה, בנתינה ובקבלה.

אני מוותרת על העצלנות,

בוחרת בחריצות.

אני בוחרת להאמין בעצמי, ביכולות שלי,

 בתבונה שלי.

 

 אני מאמינה שכל אחד, הינו השיקוף שלי.

אני בוחרת לקבל את כל מה שישתקף אליי

 בהבנה, בחמלה, ללא שיפוט.

אני בוחרת לראות בכל אדם את הטוב שבו.

אני בוחרת לראות באנשים נשמות טהורות

המחפשות את דרכם.

אני בוחרת להאמין שאנשים אינם רוצים

 ברעתי או בטובתי.

כל מה שהם אומרים ועושים נובע

 מהמקומות שלהם בלבד.

זה לא שייך אליי

אני מקבלת אותם ואותי.