יש אנשים שאוהבים את השקט,
הוא גורם נחת והרבה שלווה.
יש אנשים שלא,
הוא גורם לחלום בהזיות
ולהתעורר לרגשות מבולבלות שלא תמיד נעימות.
אבל השקט שבתוכי הוא אחר,
השקט הוא הרגשה נפלאה
שרק מחכה שאפרוץ לתוכה, אצלול ואשאר.
השקט הוא מראֶַה פלאי וקסום
שרואים ובעיקר מרגישים,
נותן לצאת מהעולם הצפוף הזה והאטום.
השקט הוא התקווה,
המקום בו אין יאוש ואין מצב להשבר.
הוא זה ששומר
יותר מכל דבר אחר.
השקט יקר ערך,
זה שיחפש רוגע, יוביל
וימצא תמיד את הדרך.
. . . . . . . .
היום 20 שנה לחטיפת רון ארד, כמה עצוב שהמדינה לא יכולה לעשות כלום בנידון.
כמה עצוב, כמה בושה. 20 שנה לא יכולים לשחרר "אסיר" בשבי.
לפעמים עדיף כבר למות, מאשר לסבול את כל השנים האלו.
בואו רק נקווה שנחיה את ימינו בנחת והרבה אושר, שנשמח.
לילה טוב 