.Empty.Words.

ועכשיו הגיע הזמן,

לובשת עוד מסיכה בעלת חיוך מזוייף

ויוצאת לעוד מסע.

לעוד מסע שיישאב ממני את הכוח

וישאיר אותי כאן חסרת כל אונים,

מיואשת כ"כ,

אך נכונה להמשיך לנסות,

הפעם הטעויות לא יחזרו על עצמן

הפעם הדמעות לא ינקו את פניי ולא יחנקו את גרוני לשווא

והפעם הזיכרונות לא יישארו רק כעוד אוסף ישן של רגעים כה נעימים,

אלא כחלק בלתי נפרד- ממני.

אם זה תלוי בי.

. . . . . . . .

הקסם אבד.

אך ישנה תקווה קטנה כלשהי [משום מה].